ת"א 32191-02-25

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים: **1. המסגרת המשפטית והעובדתית:** התיק עוסק בתביעת נזקי גוף במסגרת פקודת הנזיקין, שנבעה מתקיפה של התובע במקום עבודתו. התובע טוען לנזקים גופניים ונפשיים כתוצאה מהתקיפה. כחלק מהליך הוכחות, מונו מומחים רפואיים מטעם בית המשפט. בקשת התובע שבכאן היא לפסילת המומחה האורתופדי, פרופ' יגאל מירובסקי, עקב העברת חומרים לא רפואיים (סרטון חקירה, דו"ח חקירה ודו"ח תנאי עיסוק והכנסות מהמוסד לביטוח לאומי) לידי המומחה על ידי הנתבעים, טרם בדיקת התובע על ידו. **2. העיקרון המשפטי המרכזי – אופי החומרים המועברים למומחה רפואי מטעם בית המשפט:** * **הבחנה בין חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים לפקודת הנזיקין:** הסוגיה המרכזית הנידונה היא האם יש להחיל את ההגבלות על העברת חומרים למומחה, כפי שנקבעו בפסיקה הנוגעת לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (להלן: חוק הפלת"ד), גם על תביעות המוגשות לפי פקודת הנזיקין. * **חוק הפלת"ד:** תקנה 8 לתקנות הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (סדר דין), תשל"ז-1977, קובעת באופן מפורש כי המסמכים שיש להעביר למומחה הם אך ורק אלו הנוגעים לטיפול הרפואי שניתן לנפגע. * **פקודת הנזיקין:** סוגיה זו, כאמור, טרם הוכרעה באופן סופי על ידי בית המשפט העליון. * **הלכת "עניין מטס" (רע"א 4640/90 כלל חברה לבטוח בע"מ נ' יפעת מטס):** הלכה זו, שנקבעה בהקשר של חוק הפלת"ד, קבעה כי מסמכים שאינם רפואיים במהותם, כגון דו"חות חקירה, תמונות וסרטונים, אסורים להצגה בפני המומחה מטעם בית המשפט בטרם נתן את חוות דעתו. הנימוק הוא שהמומחה צריך לגבש את חוות דעתו על בסיס התרשמותו הישירה, האנמנזה והחומר הרפואי ה"בסיסי". חומרים אחרים ניתן להציג בשלב חקירתו הנגדית. * **החלת העיקרון על תביעות נזיקין:** בתי משפט קמא דנים בשאלה זו. ההחלטה הנוכחית מונה מספר החלטות רלוונטיות: * **ת"א 81177-01-19 (השופטת טאובר):** קבעה כי ההיגיון שבעניין מטס חל גם בתביעות שאינן תאונות דרכים, מכוח סעיף 132 לתקנות סדר הדין האזרחי הישנות (תשמ"ד-1984), שקבע שמומחה רפואי רשאי לדרוש חומר רפואי בלבד. גם תחת תקנות סדר הדין האזרחי החדשות (התשע"ח-2018), שלא מתייחסות ישירות לסוגיה, נראה שהמגמה נמשכת. * **רע"א 73253-06-20 (השופטת וולצקי):** ערכה אבחנה בין סרט מעקב המועבר לאורתופד (שיכול לבחון כושר תנועה באופן אובייקטיבי) לבין סרט המועבר לפסיכיאטר (הדורש פרשנות והסבר). במקרה זה, אף על פי שצוינה האפשרות להעביר חומרי חקירה במקרים מסוימים, נקבע כי אין להעבירם למומחה הפסיכיאטר טרם בדיקת הנפגע. * **ת"א 47395-07-23 (השופטת מור-אל):** התיר העברת חומרים (כתב אישום והכרעת דין) למומחה פסיכיאטרי, מכיוון שהנתבעת הודתה בכתב האישום וההרשעה הייתה חלוטה, ומדובר היה בחומרים התורמים להבנת השתלשלות האירועים. * **ת"א 66569-05-20 (השופט לבני):** קיבל בקשה לפסילת מומחה אורתופדי שקיבל מסמכים לא רפואיים (כולל תמונות של התובע בפעילות ספורטיבית), וקבע כי הצגת חומרים כאלה עלולה "לזהם" את חוות הדעת. * **החלטת בית המשפט הנוכחי:** בית המשפט מאמץ את הגישה המחמירה. הוא קובע כי ככלל, בעל דין אינו רשאי להמציא למומחה בית המשפט צילומים של התובע, במיוחד כאשר הם נערכו על ידי צד שלישי, צורפו להם פרשנויות, והועברו ללא אישור בית המשפט. * **הנימוק המרכזי:** העברת חומר כזה, במיוחד סרטון חקירה הכולל פרשנות של החוקר, עלולה לשבש את סדר הדברים, לפגוע באובייקטיביות המומחה (גם אם לא במודע), ולהעמיס עליו עבודה מיותרת. המומחה הרפואי אינו בעל הכלים לבחינה ביקורתית של חומרים כאלה, בניגוד לשופט. **3. היבט החידוש וההצדקה לפסילת המומחה:** * **החידוש העיקרי:** בית המשפט, בפעלו לאור הפסיקה הקיימת, מחיל את העיקרון המחמיר של איסור העברת חומרים שאינם רפואיים למומחה גם בתביעות לפי פקודת הנזיקין, ומבטל את מינוי המומחה עוד בטרם נתן את חוות דעתו. * **הבחנה ממקרים אחרים:** בית המשפט מבחין את המקרה הנתון ממקרים חריגים שבהם ייתכן שתותר העברת חומרים כאלה. במקרה הנדון, בית המשפט קובע כי אין פער מהותי כה רב בין חוות דעת התובע להתנהלותו היומיומית, כפי שאולי היה במקרים אחרים בהם נצפה התובע מתהלך באופן עצמאי למרות טענות על נכות המצריכה כיסא גלגלים. * **תפקיד המומחה:** בית המשפט מדגיש את תפקידו של המומחה כ"זרועו הארוכה של בית המשפט" וכ"כלי מתווך בין עולם הרפואה לאולם בית המשפט". אמון זה מחייב אובייקטיביות וטוהר מידות. * **הצדקה לפסילת המומחה:** * **הפגם אינו חמור דיו לפסילת חוות דעת (במקרים מסוימים):** בית המשפט מציין כי פסילת חוות דעת היא צעד קיצוני, הננקט רק במקרים של פגם היורד לשורשו של עניין וגורם לעיוות דין. לעיתים, ניתן לרפא פגמים באמצעות דרכים מתונות יותר (כגון מינוי מומחה נוסף). * **אך כאן, הפעולה היא מניעתית:** במקרה הנתון, חוות הדעת טרם ניתנה, והפגם הוא בהעברת החומרים. על מנת למנוע כל אפשרות של השפעה, גם אם לא במודע, הוחלט על ביטול המינוי. זוהי פעולה מניעתית של בית המשפט לשמירה על טוהר ההליך. * **למען מראית פני הצדק:** בית המשפט מורה על ביטול המינוי "לו למען מראית פני הצדק", בהתאם להחלטה דומה בת"א 66569-05-20. **4. התייחסות לדו"ח תקופות עיסוק והכנסות מהמוסד לביטוח לאומי:** בית המשפט קובע כי גם העברת דו"ח זה למומחה הייתה מיותרת, שכן שאלת הנכות התפקודית והשפעתה על כושר ההשתכרות נבחנת על ידי בית המשפט. לכן, הורה שלא להעביר מסמך זה למומחה החדש שימונה. **5. חידוש משפטי אפשרי:** ההחלטה מהווה חיזוק משמעותי לעמדה כי גם בתביעות נזיקין כלליות (לאו דווקא תאונות דרכים), יש לנהוג באיפוק רב בהעברת חומרים שאינם רפואיים למומחים רפואיים מטעם בית המשפט, בפרט בשלב גיבוש חוות הדעת. בכך, בית המשפט מקדם את השמירה על אובייקטיביות המומחה והליך הוכחות תקין. **6. השלכות על ההליך:** * **מינוי מומחה חדש:** הנתבעים ייאלצו לעבור הליך מינוי מומחה נוסף, דבר שעשוי לעכב את ההליך. * **הוצאות:** הנתבעים חויבו בהוצאות הבקשה, מה שמלמד על חומרת ההתנהלות מבחינת בית המשפט. * **הכרעה בשאלת מהימנות:** בית המשפט מבהיר כי שאלת מהימנותו של התובע תיבחן על ידו בתום ההליך, ולא דרך השפעה על עבודת המומחה. **לסיכום,** החלטת בית המשפט מדגישה את חשיבות טוהר ההליך השיפוטי, את מעמדו של המומחה הרפואי מטעם בית המשפט, ואת הצורך להגן עליו מפני השפעות חיצוניות העלולות לפגוע באובייקטיביות חוות דעתו. ההחלטה מספקת הנחיות חשובות לגבי אופי החומרים שניתן להציג בפני מומחים, ומבססת הלכה מצמצמת בנוגע להעברת ראיות שאינן רפואיות טרם גיבוש חוות הדעת, גם מחוץ למסגרת חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים.