בש"פ 10776/07

תקציר

פסק הדין הנדון הוא דחיית ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים לעצור את המערער, שהואשם באונס, כניסה לבית מגורים ואיומים, עד תום ההליכים המשפטיים. החלטת בית המשפט המחוזי התבססה על חומרת העבירות ועברו הפלילי של המערער, שכלל עבירות אלימות, ועל הסיכון להימלט לשטחי הרשות הפלסטינית, שם התגורר בעבר ועדיין היו לו קשרים. הראיות הנסיבתיות שהציגה התביעה, אף שהמערער ערער עליהן, נמצאו מספיקות כדי לבסס סיכוי סביר להרשעה, לרבות ראיות DNA, זיהוי הקורבן את בגדיו וקולו של המערער ואמירתו המפלילה של המערער עצמו. ערכאת הערעור הסכימה עם הערכת בית המשפט המחוזי את חומר הראיות ואישרה את צו המעצר, תוך שהיא מדגישה את חומרת האישומים, ובפרט אונס, ואת חזקת המסוכנות שמקנה החוק. יתר על כן, בית המשפט מצא כי חלופות המעצר שהוצעו על ידי המערער אינן מספיקות כדי להפחית את הסיכון לסכנה או לבריחה. עברו הפלילי של המערער, סמיכות העבירה הנטענת לשחרורו הקודם וחוסר האמון ביכולתו לעמוד בתנאי השחרור, תרמו כולם לדחיית הערעור. סיכום מקיף זה לוכד את עיקרי הכרעת הדין, לרבות עילות המעצר, התשתית הראייתית והנימוקים לדחיית הערעור.