בר"ע 11864-07-13

תקציר

פסק הדין המדובר הוא ביחס לבקשה לצו מניעה זמני שימנע פיטורי מורה מתפקידה בתיכון עמית באשקלון. המורה, העותרת, מועסקת בבית הספר משנת 1985. בשנת 2011, בעקבות תלונות על תפקודה המקצועי, הגיעה להסכם עם המשיב, הנהלת בית הספר, על פרישתה לגמלאות עד סוף שנת הלימודים תשע"ג. עם זאת, כעת מבקשת העותרת להישאר בתפקידה, בטענה כי ההסכם הקודם נכפה עליה וכי היא נתונה להטרדות מתמשכות מצד מנהל בית הספר. בית המשפט המחוזי דחה את בקשתה לצו מניעה, בנימוק של שיהוי העותרת בהגשת בקשתה והיעדר ראיות משכנעות התומכות בטענותיה. בית המשפט לקח בחשבון גם את הפגיעה הפוטנציאלית בבית הספר וברווחת התלמידים אם העותרת תישאר בתפקידה. העותרת ערערה על החלטה זו, אך בית הדין לערעורים אישר את פסק דינו של בית הדין המחוזי, תוך שהוא מסכים כי חל שיהוי בבקשה ולא מצא נסיבות חריגות המצדיקות צו מניעה נגד פיטוריה. זאת ועוד, ערכאת הערעור לא מצאה כל טעות בהערכת בית המשפט המחוזי את הראיות שהוצגו והסכימה כי מאזן הנוחות נוטה לדחיית הבקשה. ערכאת הערעור הדגישה כי מדובר בהחלטה שבשיקול דעת וכי בדרך כלל היא לא תתערב במקרים כאלה, במיוחד כאשר בית המשפט האזורי הפעיל את שיקול דעתו כראוי. כתוצאה מכך, בקשת רשות הערעור נדחתה, והעסקתו של המורה תסתיים כפי שסוכם במקור.