ע"א 68465-12-19

תקציר

הערעור, שסובב סביב רשלנות לכאורה של עורך דין כלפי מרשו, נעדר נסיבות חריגות המצדיקות התערבות בממצאים ובמסקנות העובדתיים של בית משפט השלום. בית המשפט בחן בדקדקנות את האירועים והעריך את מהימנות גרסאות הצדדים והמסמכים שהוצגו, מה שהוביל לדחיית תביעת הרשלנות נגד עורך הדין. גם טענות המערער בדבר הימנעותו של עורך הדין מהגשת ערעור במועד ורווחי ההון של הבנק נדחו, שכן בית המשפט מצא אותן בלתי מוצדקות ומבוססות על פרשנות שונה של הראיות. בצדק סבר בית משפט השלום כי שכר טרחת עורך הדין של המשיב סביר וכי אי עמידתה של המערערת בהסכם שכר הטרחה מצדיקה את השיהוי בהגשת הערעור. בית המשפט שקל ודחה גם את טענותיו האחרות של המערער לגופן, ומצא אותן חסרות בסיס או תיאורטיות, והדגיש את אחריותו של המערער בהסתרת מידע רלוונטי מעורך הדין. ככלל, בית המשפט לא ראה עילה לסטות מהחלטת בית משפט השלום, דחה את הערעור והורה למערערת לשלם את הוצאות המשיב.