תא"ח 1756-08-20

תקציר

התובעים, בעלי הדירות, תבעו את השוכר הנתבע בגין אי עמידה בתנאי הסכם השכירות שלהם. הם הציגו טענות רבות כנגד הנתבעת, לרבות אי תשלום דמי שכירות, שטחים נוספים, חשבונות חשמל, מים וארנונה; אי קבלת רישיון עסק וביטוח מתאים; גרימת נזק ומטרד לנכס המושכר; ושימוש בנכס למטרות שאינן מפורטות בהסכם. הנתבעת טענה כי מגפת הקורונה פגעה ביכולתה לשלם דמי שכירות במועד וכי קיימים הסכמים בעל פה המשנים את תנאי התשלומים הנוספים. עם זאת, בית המשפט מצא את טענות הנאשם לא משכנעות. הוכח כי רבות מההפרות, כגון תשלומי שכר דירה מאוחרים ולא מלאים, קדמו למגפה. הנתבעת לא הביאה ראיות מספיקות לטענותיה, במיוחד בנוגע להסכמים בעל פה הנטענים. בנוסף, בית המשפט לא השתכנע מנימוקיה של הנתבעת לאי תשלום חשבונות חשמל, מים וארנונה, ומצא את טענותיה מתחמקות וחסרות אמינות. הנתבעת גם לא סיפקה רישיון עסק או כיסוי ביטוחי מתאים, והשימוש שעשתה בנכס גרם לנזק ומטרד לסביבה. לבסוף, נמצא כי הנתבעת השתמשה במושכר למטרות אחרות מאלה שהוסכם עליהן. בית המשפט פסק לטובת התובעים והורה לנתבעת לפנות את הנכס ולשלם את הוצאותיהם ושכר טרחתם של התובעים. הפינוי נקבע ל-15.5.21.