עע"מ 6219/03

תקציר

המערערת במקרה זה ביקשה לקבל מידע על מצבה הנפשי מהרשויות, וכן את פרטי המידע שהוביל לבדיקתה הכפויה על ידי פסיכיאטר. בית המשפט המחוזי דחה את בקשתה והורה לה לערער. השאלה המרכזית שעמדה בפני בית המשפט הייתה האם הפסיכיאטר המחוזי, ד"ר אנוך, מחויב למסור למערערת את המידע הרפואי שביקשה. בית המשפט הכיר בזכותה של המערערת לקבל מידע על מצבה הרפואי, המעוגנת הן בחוק טיפול בחולי נפש והן בחוק זכויות החולה. עם זאת, צוין כי זכות זו אינה מוחלטת וניתן להגבילה מסיבות רפואיות או כדי להגן על רווחת המטופל. במקרה של חולי נפש, ההחלטה לחשוף מידע צריכה לקחת בחשבון את הנזק הפוטנציאלי לבריאותו הנפשית של המטופל ואת הסיכון שהוא עלול להוות לאחרים. בית המשפט פירש את החוקים באופן המשלים זה את זה, תוך שילוב אלמנטים של שניהם. לפי פרשנות זו, שיקול דעתו של רופא לפי חוק הטיפול צריך לשקול את טובת החולה, כבודו ופרטיותו, ולהיות נתון לביקורת של ועדת אתיקה. בנוסף, קיבל בית המשפט את טענת המערערת כי יש לראות במידע על הסיבות לבדיקתה, לרבות זהות מי שמסר את המידע, כמידע רפואי. הערעור התקבל, והתיק הועבר בחזרה לוועדת האתיקה לדיון נוסף.