בפ"מ 4770-03-13

תקציר

על בית המשפט לשקול שתי נקודות עיקריות בבואו לבחון החלטה להפוך פסק דין בדבר פסילה מנהלית של רישיון נהיגה: ראשית, האם יש די ראיות לביסוס האישומים, ושנית, הסכנה שבמתן אפשרות לנהג להמשיך לנהוג. במקרה זה, הראיות לאישום אינן שנויות במחלוקת, כך שהשאלה העיקרית היא הסכנה הנשקפת מהנהג לאחרים. השופט מסכים עם התביעה כי נהיגה תחת השפעת אלכוהול היא עבירה חמורה המסכנת את שלום הציבור וכי הרשעותיו הקודמות של הנאשם תומכות בטענה זו. הנתבעים ביקשו לדחות את התביעה בשל חוסר הגינות פרוצדורלית, בטענה כי היה מקום ליידע אותם על זכותם להיוועץ בעורך דין במהלך ההליך המנהלי. השופט מציין כי אמנם הזכות להיוועץ בעורך דין היא זכות יסוד, אך תכליתה העיקרית היא להבטיח חקירה פלילית הוגנת ולהגן על זכויות הנאשמים במהלך החקירה האמורה, דבר שאינו המצב בדיונים מנהליים. שימועים אלה נועדו לתת מענה מהיר לעבירות נהיגה חמורות, ומטרתם אינה לאסוף ראיות אלא להעריך את המסוכנות הנשקפת מהנהג ולשלול את רישיונו באופן מיידי במידת הצורך. לכן, יידוע נהגים על זכותם לעורך דין אינו ישים או הכרחי במקרים אלה. יתר על כן, גם אם הייתה זו דרישה, היעדרה לא היה פוסל אוטומטית את ההחלטה, במיוחד כאשר זכותו של הנאשם להציג את הגנתו לא נשללה, וטיעוניהם נשמעו ונבחנו על ידי קצין הפסילה. הראיות נגד הנאשם אינן שנויות במחלוקת, והסכנה הנשקפת מהן מצדיקה את הסנקציה המנהלית. לפיכך, קבע השופט כי בקשת הפיטורים נדחית, והפסילה המנהלית עומדת בעינה.