דנ"א 2744/22

תקציר

בפסק דין זה בחן בית המשפט שתי בקשות לדיון נוסף בעקבות פסק דין קודם. הנימוק העיקרי לדחיית שתי הבקשות נבע מהעיקרון הקבוע לפיו דיונים נוספים שמורים למקרים נדירים וחריגים במיוחד, החורגים באופן משמעותי מתקדימים או בעלי חשיבות, קושי או חידוש משפטי יוצאי דופן. בהתייחס לבקשה בע"א 2744/22, מצא בית המשפט כי פסק הדין שניתן לאחרונה בעניין הרשות הפלסטינית העלולה להיות אחראית על פי הוראת "אשרור" פקודת הנזיקין אכן מציג קביעה משפטית חדשה. עם זאת, בית המשפט הדגיש כי עצם חידושו או נוקשותו של פסק דין אינם מצדיקים דיון נוסף, אלא אם כן הם מייצגים שינוי מהפכני בתורת המשפט או סותרים תקדימים משפטיים קיימים, מה שלא היה המקרה כאן. בית המשפט ציין כי דוקטרינת האשרור אינה יצירה חדשנית אלא יישום המושתת על לשון החוק הקיימת ועל פרשנות שיפוטית. בנוסף, הובהר בפסק הדין כי בעוד שדוקטרינת האשרור אינה דורשת קשר סיבתי טיפוסי בין אשרור לבין מעשה פסול, יישום ספציפי זה עוצב על ידי פעולות חקיקה ייחודיות של הרשות הפלסטינית, שנועדו לתמרץ מעשי טרור. בית המשפט התייחס גם לחששות של עמימות סביב דוקטרינת האשרור, והציע כי כל הבהרות עתידיות יכולות להיפתר ככל שייבחנו מקרים נוספים. בעניין רע"א 2771/22, שעניינו הטלת פיצויים עונשיים, ציין בית המשפט כי חוות דעתו של השופט עמית כנגד פיצויים עונשיים, בשל תחולת האחריות החריגה בתיק, אינה עולה כדי פסיקה חדשה כנדרש לדיון נוסף. למעשה, פסקי דין מאוחרים יותר אישרו את הגישה נגד פיצויים עונשיים כאשר האחריות מבוססת על אשרור. בהתחשב בכל אלה, הגיע בית המשפט למסקנה כי נסיבות מקרים אלה אינן עומדות ברף לבחינה מחודשת של פסק הדין בדיונים נוספים, ועל כן נדחו שתי הבקשות, ללא צו להוצאות.