ע"א 1168/05

תקציר

מדובר בתביעה אזרחית העוסקת בסכסוך על תביעות ביטוח לאחר שנגנבו משאית ומנוף בבעלות התובעת, בית ברזל תנוס בע"מ. התובע טען כי הם ביקשו מהנתבעת, סוכן ביטוח, לחדש את פוליסות הביטוח שלהם עבור כלי הרכב האמורים, אך הנתבע לא עשה כן. הנתבעת טענה כי אכן ביקשה את החידוש מטעם התובעת טרם האירוע, אך חברת הביטוח דחתה את הבקשה. בית משפט קמא מצא את הנתבעת רשלנית והורה לה לפצות את התובעת בגין שווי כלי הרכב הגנובים. הנתבעת ערערה על ההחלטה וטענה כי התובעת לא טענה לרשלנות מצד הנתבעת וכי חברות הביטוח אחראיות לנזקי התובע. שופטי ערכאת הערעור, השופטת בר-זיו והשופטת שטמר, קבעו שניהם כי הנתבעת התרשלה בכך שלא וידאה כי חברת הביטוח קיבלה את בקשתה לחידוש הפוליסה ובכך שלא ידעה את התובעת בדבר אמצעי המיגון הנדרשים על פי הפוליסה. עם זאת, הם קבעו כי חברות הביטוח, Trust ו-Syndica, נושאות באחריות שילוחית למעשיה של הנתבעת, שכן היא נחשבה לסוכנת שלהן לפי חוק חוזה הביטוח. לפיכך, קבעו השופטים כי על טראסט וסינדקה לפצות את התובע במלוא שווי כלי הרכב הגנובים ולא את הנתבעת. בנוסף, קבעו השופטים כי חברות הביטוח לא הביאו ראיות מספיקות להוכחת זכאותן לתשלום מופחת בשל אי עמידתו של התובע בתנאי ההגנה של הפוליסה. עוד ציין השופט שטמר כי לחברות קמה עילת תביעה כנגד הנתבעת בגין הפסדים שנגרמו להן עקב רשלנותה, אך הדבר לא טופל שכן החברות לא הגישו נגדה הודעת צד ג'. בסופו של דבר התקבל הערעור, וחברות הביטוח חויבו לשלם לתובע את נזקיו ביחד ולחוד.