ת"א 11727-12-22

תקציר

בית המשפט החליט כי יש לדחות את תביעת התובע כנגד הנתבע השני. החלטה זו מבוססת על שתי נקודות מרכזיות. ראשית, עילת התביעה של התובע כבר נשקלה ונדחתה על ידי הנאמן בהליך חדלות הפירעון נגד הנתבע. החלטת הנאמן מוכרת כבעלת משקל זהה להחלטה שיפוטית ומהווה מעשה של בית הדין. מאחר שהתביעה כבר הוכרעה, לא ניתן לדון בה שוב כדי למנוע התנכלות לנתבע ועומס על בתי המשפט בדיונים כפולים. עיקרון זה עומד גם אם ההחלטה הקודמת ניתנה ללא דיון לגופה של התביעה. שנית, החוב המדובר מסווג כחוב עבר, אשר על פי חוק חדלות פירעון מתייחס לחוב שנוצר לפני תחילת ההליכים. הנתבע קיבל בעבר הפטר מכל החובות, כולל זה. לפיכך, הטענה נגדם אינה יכולה להיות תקפה. התובע אחראי להוצאות משפט בסך 5,000 ₪, אותן יש לשלם לנתבע השני בתוך 45 יום.