תמ"ש 62301-03-23

תקציר

בתביעה שהגישה אם תובעת בשם שני ילדיה הקטינים, התובעת מזונות מאביהם (הנתבע מס' 1) וסבם (הנתבע מס' 2), נעתר בית המשפט לבקשת הסב לדחות את התביעה נגדו. בתביעה נטען כי האב לא עבד והסתמך על כספיו של הסב. עם זאת, בתביעה לא נטען די הצורך כי הילדים אינם יכולים לקבל מזונות מאביהם, במיוחד לאור העובדה שהוא מתגורר בישראל ואינו בלתי ניתן להשגה. בית המשפט קבע כי ככלל, יש לאפשר תביעת מזונות נגד סבא וסבתא רק לאחר שתביעה קודמת נגד ההורים הוכיחה כי אין ביכולתם לשלם מזונות. מאחר שיכולתו של האב לשלם לא נשללה דיה, והוא לא צורף לתביעה נגד הסב, האחרון נדחה. החלטה זו מאזנת בין הזכות לגישה לצדק לבין ניהול הליך משפטי יעיל ונטול קלות דעת, במיוחד בהתחשב בחדירה לפרטיותו של הסב ובפוטנציאל ההטרדה, תוך ציון העובדה שדחייה אינה מונעת לצמיתות את התביעה. התובע חויב לשלם לנתבעים הוצאות בסך 2,000 ₪.