ת"ק 18049-02-12

תקציר

פסק דין זה, מיום 6.8.2012, מתייחס לתביעה שהגיש תובע שרכבו ניזוק בהתנגשות עם אופנוע המבוטח על ידי חברת הביטוח הנתבעת. חברת הביטוח אינה חולקת על התאונה או על גובה הנזק הנתבע, שעומד על 3,912.68 ₪, אך היא כן מתנגדת לתשלום מס ערך מוסף על התיקונים מאחר שהרכב לא תוקן, וכן חולקת על ירידת ערך הרכב הנטענת של התובע, ועל גובה שכר טרחת השמאי המבוקש. התובעים דורשים פיצוי נוסף בגין ירידת ערך רכבם, שלטענתם לא ניתן להשיבו ללא תיקונו, וכן שכר טרחת שמאי גבוה מזה הנגבה בדרך כלל, בהתבסס על מומחיותו של השמאי שלהם. פסק הדין מפרט את הטיעונים בעד ונגד טענות הצדדים. התובע טוען כי יש לפצות אותם על מלוא ירידת ערך רכבם, ואילו הנתבע טוען כי ללא תיקון הרכב לא ניתן לקבוע ירידת ערך במדויק. פסק הדין מתייחס גם לאחריותה של התובעת להפחתת נזקים, ולטענת הנתבעים כי אין לחייבם בתשלום מע"מ על טובין שלא ניזוקו. בסופו של דבר, השופט פוסק לטובת טענות התובעים, וקובע כי הם זכאים לפיצוי מלא על ירידת ערך רכבם, וכן למע"מ על תיקוני הנזקים, ולעלויות נוספות, לרבות שכר טרחת שמאי גבוה מהמקובל. זאת, בהתבסס על הטענה כי תכליתו של הפיצוי במשפט האזרחי היא להחזיר את הנפגע למצב שהיה קיים אלמלא התרחש הנזק, ועל מקרים תקדימיים בעלי עובדות דומות. השופט מורה לנתבע לשלם לתובע סכום נוסף של 3,450 ₪, הכולל את ירידת הערך, שכר טרחת שמאי גבוה יותר והוצאות משפט, והכל בתוספת מע"מ, ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום. כמו כן ניתנת לנתבע הזכות לבקש ערעור על פסק הדין תוך 15 יום מיום קבלתו.