בר"מ 4500/20

תקציר

מהגרת, אזרחית בולגרית הגישה בקשה לתושבות קבע בישראל וציינה אלימות מצד בן זוגה הישראלי כסיבה לבקשתה. לאחר הארכות מרובות של רישיון העבודה שלה במשך 15 שנה, בקשתה נדחתה על ידי רשות האוכלוסין וההגירה, וגם ערעורים נוספים לבית הדין לעררים ולבית המשפט לעניינים מנהליים לא צלחו. לאחר מכן ערערה המבקשת לבית המשפט העליון, בטענה כי הראיות שהציגה לאלימות של בן זוגה היו צריכות להספיק כדי להוכיח את טענתה. היא גם ביקשה להקל בדרישות להוכחת התעללות בין בני זוג, במיוחד לאור העובדה שאינה נשואה לבן זוגה, ולבחון את עניינה בוועדה בין-משרדית. עם זאת, בית המשפט העליון דחה את בקשתה לערעור, והסכים עם פסקי הדין הקודמים כי המבקשת לא הביאה ראיות מספיקות לביסוס טענתה לאלימות, וכי נסיבותיה האישיות אינן מצדיקות התערבות בהחלטות הערכאות הנמוכות. למבקש ניתנה ארכה עד ליום 10.9.2020 לעזוב את הארץ.