ת"א 1239/06

תקציר

התובע תובע להורות לנתבע להעביר מניות המוחזקות בנאמנות ולפצות בגין נזקי האיחור. המחלוקת נובעת מהסכם משנת 1999 לפיו התובע יעבוד בחברה הנתבעת ויקבל תמורתו 20% ממניותיה. ההסכם גם זיכה אותו בעמלות על בסיס מכירות. התובע הפסיק לעבוד בחברה במאי 2000, נחטף על ידי חיזבאללה באוקטובר 2000 ונשאר בשבי עד שנת 2004. בשנת 2005 הוא ביקש את שטרי העברת המניות מהנאמן, אך הנתבעים סירבו בטענה שהתובע הפר את ההסכם בכך שהפסיק לעבוד בחברה. עוד טענו הנתבעים כי שטרי העברת המניות אינם תקפים שכן הם נעדרו את הפרטים הנדרשים ואת חתימת התובע. בית המשפט מצא כי התובע אכן הפסיק לעבוד בחברה במאי 2000, וזכותו למניות מותנית בעבודתו. מאחר והתובעת הפרה מן היסוד את ההסכם, הנתבעים היו רשאים לבטלו, וכך עשו. בית המשפט קבע כי יש לפרש את הסכם הפעילות ואת מכתב ההוראות לנאמן באופן עקבי, אך זכותה של התובעת למניות אבדה עם הפרת ההסכם. זאת ועוד, מכתב ההוראות של הנתבעים לנאמן נועד להבטיח את זכויותיו של התובע, ולא למנוע את ביטול ההסכם במקרה של הפרה. התביעה נדחתה, והתובע חויב לשלם שכר טרחת עורך דין ושכר טרחת עורך דין לכל הנתבעים.