עת"מ 25895-03-17

תקציר

העותר, ספק שירותים לניצולי שואה, עתר נגד המשיבה, ועדת המכרזים שמינה משרד האוצר, נגד תנאי מכרז למתן טיפול נפשי לניצולי שואה. העותרת טענה כי התנהלות המשיבה מהווה התנכלות וכי תנאי המכרז היו מוטים, במטרה למנוע מהעותרת להשתתף. המשיב טען כי השינוי בשיטת הטיפול נועד לשפר את השירות וכי פרשנותה של העותרת להטרדה היא תוצאה של מערכת יחסים מתוחה. בית המשפט בחן את תנאי המכרז ולא מצא בסיס לטענת העותרת להתנכלות. נקבע כי המשיבה הפעילה כראוי את שיקול דעתה בעיצוב מחדש של המכרז ובקביעת תנאי סף שמטרתם להבטיח סטנדרט מקצועי גבוה בקרב המציעים, שהיה סביר בהתחשב באופיו המורכב והמקצועי של השירות הנדרש. בית המשפט דחה את טענת העותרת כי אין להחיל את המתווה החדש על חולים קיימים, וקיבל את עמדת המשיב כי בחינה מחודשת של דרכי הטיפול תיטיב עם מרבית החולים. בית המשפט גם אישר את עמדת המשיב באשר לסבירות הדרישות הנוגעות להכשרה, תעריפים, אבטחה ואבטחת מידע. בעוד שסעיפים 12.11 ו-14.9 למכרז הוכרו כמעוררים קשיים, הרי שטענת המשיבה כי החלטותיה כפופות לביקורת בית המשפט התקבלה. גם טענת העותרת כי המשיבה נעדרה סמכות לפרסם ולהחליט במכרז נדחתה, שכן בית המשפט לא מצא טעם בטענות שהוצגו. בנוסף, דחה בית המשפט את בקשת העותרת לפרטים נוספים, שכן המשיב כבר מסר פרוטוקולים מדיוניו, וחומר רקע אינו נדרש על פי דין. לסיכום, בית המשפט פסק לטובת המשיבה, דחה את העתירה והתיר את המשך הליכי המכרז ללא הפרעה, בהתחשב בכך שתנאי המכרז נמצאו סבירים וחוקיים. העותר חויב בהוצאות המשיב, וצו ביניים בוטל.