עש"א 11182-01-21

תקציר

עניינו של הערעור בהטלת עיצום כספי על המערער, שניהל עסק שפעל בתחום שיווק ומכירת מוצרים לבית באמצעות הטלפון. הרשות להגנת הצרכן הוציאה הודעה על כוונה להטיל עיצום כספי על המערערת, בטענה כי ביצעה למעלה מ-500 עבירות על חוק הגנת הצרכן, לרבות הטעיה, השפעה בלתי הוגנת ואי גילוי פרטים בשיווק מרחוק. המערערת טענה כי לא ניתנה לה זכות הוגנת להגיב להודעה, כי מספר ההפרות שרירותי וכי ההחלטה אינה סבירה. עוד טענה כי חלק מההפרות המיוחסות לה לא בוצעו, כי היא אינה אחראית להפרות שבוצעו בעסק המכונה "קו ישיר", וכי קיימת עילה להפחתת העיצום הכספי. בית המשפט דחה את הערעור. בית המשפט קבע כי הודעת הכוונות הייתה מפורטת ואפשרה למערערת להבין את ההפרות ולהתגונן. בית המשפט הסכים עם חישוב מספר ההפרות על ידי הרשות, והדגיש כי כל הפרה היא פעולה נפרדת המצדיקה עיצום כספי, כמתחייב מתכלית החקיקה. בית המשפט גם לא מצא חוסר סבירות בהחלטת הרשות וקיבל את פרשנותה להוראות הדין הרלוונטיות. באשר להפרות הספציפיות, דחה בית המשפט את טענותיה של המערערת ואישר את ממצאי הרשות לפיהן היא הפרה את החוק. עוד מצא בית המשפט כי המערערת אחראית להפרות שבוצעו בעסקי "קו ישיר". בנוסף, קבע בית המשפט כי החלטת הרשות שלא להפחית את העיצום הכספי הייתה סבירה, שכן המערערת לא סיפקה מידע מדויק ומהימן על מחזור עסקיה, למרות שניתנו לה הזדמנויות רבות לעשות כן. לבסוף, קבע בית המשפט כי הנסיבות אינן מצדיקות הפחתת הסנקציה, והערעור נדחה, תוך חיוב המערערת בהוצאות הרשות.