ע"פ 22084-05-11

תקציר

פסק הדין מתייחס לערעור על פסק דין שהרשיע את המערערת בהעסקת עובדים זרים שלא כדין. המערער טען כי הם אינם עובדיו, אך בית המשפט העדיף את גרסת התביעה לאירועים. החלטתו של בית משפט קמא התבססה על עדותם המהימנה של בעל הנכס והמפקחים, אשר הביאו ראיות לכך שהמערערת היא הקבלן שבנה את ביתו של בעל הנכס וכי העובדים הזרים נכחו במקום במהלך הביקורת. ערכאת הערעור הסכימה עם פסק דינו של בית משפט קמא, והדגישה כי אין מקום להתערב בממצאיה העובדתיים של הערכאה הנמוכה יותר, במיוחד כאשר היא מתבססת על התרשמותה מעדויות העדים. בית המשפט דחה את טענות המערער והגיע למסקנה כי ראיות התביעה קושרות די הצורך את המערער לעבירה. מאחר שההרשעה עמדה בעינה, הערעור נדחה, והעונש המקורי של קנס מתון נשמר.