בג"צ 2721/17

תקציר

בית המשפט העליון אינו משמש בדרך כלל כערכאת ערעור לבית הדין הארצי לעבודה, ושומר את התערבותו השיפוטית למקרים חריגים העונים על שני תנאים: טעות משפטית מהותית בהחלטת הערכאה הנמוכה יותר, והצורך בהתערבות למען הצדק. במקרה הספציפי הזה, בית המשפט העליון אינו מוצא עילה להתערבות, שכן הוא אינו סבור כי בהחלטת בית הדין הארצי לעבודה נפל פגם משפטי. פסק הדין לא שינה את מערכת הזכויות והחובות של העותר, ובית המשפט מצדד במסקנה כי לא היה "הליך" או החלטה סופית שקבעה מצב משפטי חדש. העתירה שהוגשה לבג"ץ נגד המדינה אינה מבטלת את פסיקת בית הדין הארצי לעבודה, מה גם שהעתירה עצמה אינה ברורה. בית המשפט דוחה גם את טענות העותר כי דינים אחרים צריכים לחול במקרה זה וכי פסיקת זירינסקי אינה נוגעת לעניין הנדון. תחת זאת, השופטים מצדדים בתשובה כי לבית הדין לעבודה יש סמכות לכלול בעלי דין, אך הוא אינו מעניק לבעלי דין זכות לדרוש הצטרפות. יתר על כן, בית הדין מוצא כי מקרה זה אינו מעורר שאלות משפטיות מהותיות או בעל השלכות מרחיקות לכת על זכויות עובדים; זהו יישום פשוט של פסקי דין מבוססים. משכך, העתירה נדחית, הבקשה לצו ביניים נדחית, והעותר מחויב לכיסוי הוצאות המשיבים, בסך 5,000 ₪.