ע"א 509/77

תקציר

פסק הדין מתייחס לערעור על שומת מס רכוש, ובמרכזו פרשנות חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א-1961. באופן ספציפי, השאלה היא האם נכס המושכר לקרוב משפחה של בעל הבניין בדמי שכירות מוגנים חייב במס לפי סעיף 7(ב) או 7(ג) לחוק. בית המשפט העליון קבע כי מבצעי צוואתו של המנוח הם הבעלים החוקיים של הנכס המדובר. לפיכך, יש להעריך את הנכס לפי סעיף 7(ב), החל כאשר הבניין מושכר בחכירה מוגנת, ולא לפי סעיף 7(ג), החל על נכסים המושכרים לקרובי משפחה של הבעלים. זאת, משום שמנהלי העיזבון, כבעלים חוקיים, אינם נופלים להגדרת "בעלים" כמפורט בחוק. החלטת בית המשפט התבססה על בחינת צוואת המנוח, הדינים הרלוונטיים התקפים והגדרותיהם של מונחי מפתח כגון "בעלים" ו"בעל". השופטים הסכימו עם טענת המערערת כי אין לראות באלמנתו של המנוח, ששלטה בחברת השוכרים, כבעלים לצורך חוק זה. לפיכך התקבל הערעור, והמשיב הראשון חויב לשלם למערער את הוצאותיו, לרבות שכ"ט עורך דין, בסך 5,000 ל"י.