עפ"ת 26928-04-14

תקציר

שני ערעורים אוחדו, על ידי מדינת ישראל נגד סקוטר סנטר בע"מ ועודד בר, ולחילופין על ידי סקוטר ועודד בר על פסק הדין שהרשיע אותם ברוב העבירות בהן הואשמו בשני כתבי אישום. המדינה טענה כי בית משפט קמא הטיל עונשים קלים ביותר, ואילו סקוטר ועודד בר טענו כי שגה בית משפט קמא בכך שלא ביטל את אחד מסעיפי האישום, לא תמך בטענתם ל"הגנה מפני צדק" ושגה בהרשעתו ובגזר דינו. השופט קבע כי דבריו של עודד בר בחקירתו אינם קבילים, שכן הם הושגו שלא כדין, וללא התראה או הודעה על הזכות לעורך דין. השופט זיכה את המשיבים מהעבירות בהן הואשמו באחד מסעיפי האישום, רע"א 6839-05-10, למעט העבירה של אי מסירת פירוט מספק בחשבונית, מחמת ספק סביר. באישום השני, ת"א 21749-01-10, אושרה ההרשעה בעבירה של אי מסירת פירוט מספק בחשבונית ובעבירה של אי עמידה בדרישת הרישיון, שכן המשיבים לא טענו שיש להם רישיון ומוטל עליהם נטל ההוכחה. השופט אישר גם את ההרשעה בעבירה של אי ציות לצו הפיקוח על המוסכים, שכן הודעתו של עודד בר בחקירתו תמכה בהרשעה והוא לא הציג כל ראיה לרישיון מתאים. העונשים שהטיל בית משפט קמא תוקנו; על כל משיב נגזר לשלם קנס בסך 15,000 ₪ ולחתום על התחייבות בסך 40,000 ₪. צו הסגירה של העסק ברחוב קורזין 5 בגבעתיים נשמר, אך הבקשה להורות על סגירה דומה של העסק ברחוב צ'לנוב בתל אביב נדחתה. עניין החילוט, ההשמדה או ההשבה של המוצגים הוחזר להכרעתו של בית משפט קמא, וניתנה לצדדים זכות ערעור בעניין זה.