ת"א 7148/05

תקציר

המחלוקת היא על מעמדה, ולפיכך זכויותיה, של חלקת קרקע במושב רמת רזיאל, המוחזקת על ידי התובעים משנת 1977. התובעים טוענים כי יש לראות בחלקה המשתרעת על פני 2100 מ"ר, המכונה על ידי הנתבעים "בית מקצועי", כ"חוות עזר", המזכה אותם בזכויות מסוימות, לרבות הזכות להירשם כבעלי החכירה. הנתבעים טוענים כי החלקה היא אכן "בית מקצועי", ולכן לתובעים זכויות מוגבלות. מינהל מקרקעי ישראל, הנתבע בתיק, תמך בתחילה בעמדת הנתבעים, אך מאוחר יותר הודיע כי יכבד את פסיקת הסוכנות היהודית, שהסדירה את הקרקע, לפיה יש לראות בחלקה חוות עזר. נקודת המחלוקת העיקרית היא מקבץ הזכויות הנובעות מסיווג החלקה כחוות עזר, לרבות בעתיד, והחשש של האגודה לאבד שליטה על הקצאת הזכויות בקרקע בתוך המושב. בית המשפט בחן מסמכים היסטוריים הנוגעים לחלקה, ומצא כי בעוד שמסמכים ראשוניים התייחסו לחלקה כאל בית מקצועי, כל הצדדים המעורבים התייחסו אליה בפועל כאל חוות עזר. התובעים בנו בית על הקרקע, נשאו בכל ההוצאות, שילמו מיסים וקיבלו הלוואות מהסוכנות היהודית, אותן החזירו. יתר על כן, הסוכנות היהודית, הגוף שבסמכותו ליישב את הקרקע ולהמחות זכויות, רואה בחלקה חוות עזר. בית המשפט הגיע למסקנה כי יש לסווג את החלקה כחוות עזר, ולכן זכאים התובעים להתקשר בהסכם חכירה עם מינהל מקרקעי ישראל לכל שטח החלקה, בכפוף לכללים החלים על חוות עזר, ועד לתיקון התב"ע, אשר האגודה תסכים לו. לפיכך, התובעים זכאים להירשם כבעלי זכות החכירה בחלקה, והאגודה תכסה את הוצאות המשפט ושכר טרחת עורך הדין שלהם.