ת"א 7109/05

תקציר

פסק הדין דן בתוקפן של שתי משכנתאות שנרשמו על ידי שני תובעים, רבקה מג'ר ורחמים מג'ר, על נכסי מקרקעין הממוקמים ברחוב בית וגן 4 וברחוב שמאי 4 בירושלים. המשכנתאות נלקחו כדי להבטיח חובות של בעלה של רבקה, אלברט מג'ר (שנפטר מאז), ושל רחמים ויעקב מג'ר (בנה של רבקה ואחיה של רחמים), לבנק לאומי לישראל בע"מ. לטענת התובעים, ההלוואות שלגביהן נרשמו המשכנתאות נפרעו זה מכבר, ולכן המשכנתאות בטלות. עוד הם טוענים כי המשכנתאות לא נועדו להבטיח את חובותיו הפרטיים של יעקב מג'ר וכי הבנק לא יידע אותם על החוב הקיים של יעקב. בית המשפט בחן את חומר הראיות ומצא כי המשכנתאות אכן נועדו להבטחת הלוואות עסקיות לפיתוח ובנייה של חלקות מקרקעין ולא לחוב אישי של יעקב מג'ר. נקבע כי הבנק לא פעל בתום לב בכך שלא גילה לתובעים מידע חיוני ומסר להם התראות מספקות בדבר הסיכונים הגוברים הכרוכים בחובות. יתר על כן, התנהלות הבנק, לרבות אי מימוש המשכנתאות במשך שנים רבות, הצביעה על כך שהצדדים המעורבים לא התכוונו מלכתחילה שהמשכנתאות יכסו את חובותיו הפרטיים של יעקב. כתוצאה מכך, פסק בית המשפט לטובת התובעים, וקבע כי המשכנתאות על נכסיהם אינן בטוחות תקפות לחובו האישי של יעקב מג'ר. הבנק חויב לנקוט בצעדים הדרושים לביטול המשכנתאות ולכיסוי הוצאותיהם המשפטיות של התובעים, בסך 40,000 ₪ בתוספת מע"מ.