תמ"ש 59439-06-21

תקציר

פסק הדין המדובר הוא פסק דין במחלוקת בין בני זוג גרושים בשאלה האם ילדיהם צריכים לקבל את החיסון נגד קורונה של חברת פייזר. האב מסכים לחיסון, ואילו האם מתנגדת. על פי החוק בישראל, כאשר ההורים חלוקים בעניין הנוגע לטובת ילדיהם הקטינים, ההחלטה תתקבל על ידי בית המשפט או גורם מתאים אחר. לצורך טיפולים רפואיים, על בית המשפט לקבל חוות דעת רפואית בדבר נחיצות הטיפול לרווחתו הגופנית או הנפשית של הקטין ולשקול את רצונו של הקטין, חשיבותו ודחיפותו של הטיפול, לצד פוטנציאל הנזק והתועלת לאורח חייו. השופט קובע כי במקרה של חיסונים מומלצים, נטל ההוכחה מוטל על הצד המבקש להימנע מחיסון, ועליו להציג חוות דעת תומכת. החיסון של פייזר קיבל אישור רשמי לשימוש בבני 16 ומעלה, ולמרות שהוא קיבל אישור לשימוש חירום רק לגילאי 12 עד 15, בית המשפט רואה בו אופציה לגיטימית על סמך אישורי הרשויות הרלוונטיות. השופט מפרט את זכויותיהם של קטינים להשתתף בהחלטות הנוגעות להם ומציין כי רצונם של הילדים, כפי שמפורט בדו"ח בית המשפט שמינה בית המשפט, תומך בעמדת האב. באשר לשיקולי חשיבות, דחיפות ונחיצות, מסתמך בית המשפט על דברי משרד הבריאות, תוך הדגשת תכונותיו מצילות החיים של החיסון, יעילותו ודחיפותו בהקשר של המגפה. השופט בוחן גם את ההשלכות הרחבות יותר של המגפה, לרבות ההשפעה הכלכלית והחברתית, ואת הסיכון לבריאות הציבור, ומגיע למסקנה כי נחיצות החיסון ודחיפותו מוצדקות. עוד הם קובעים כי ראוי להסתמך על חוות דעת המומחים של הרשויות המוסמכות לגבי הסיכונים והתועלות של החיסון, במיוחד לאור חוסר הוודאות סביב ההשפעות ארוכות הטווח של הקורונה. בנוסף, נלקחים בחשבון הנזק הפוטנציאלי לאורח החיים של הילדים כתוצאה מפרוטוקולי הבידוד, השיבושים בלימודיהם וההשלכות על בריאות הנפש. משכך, מחליטה השופטת כי יש להיעתר לבקשת האב שהילדים יקבלו את החיסון, למרות התנגדות האם. פסק דין זה ניתן מבלי לפגוע באף אחד מהצדדים והוא מותר לפרסום, תוך השמטת פרטים מזהים, והודעה לאפוטרופוס החוקי של הילדים על פסק הדין.