ערר 1/99

תקציר

יו"ר ועדת הערר נתן החלטה ב"בקשה דחופה לעיכוב ביצוע" של שלילת רישיון ספק גז עליה הורה המשיב. הבקשה, שהוגשה לפי סעיף 15 לנוהל הדיון בפני ועדת הערר, ביקשה הבהרות בדבר הנסיבות החריגות שבהן הוגשה בקשה כזו לפני הערר עצמו. היו"ר הכיר באי-סדרים אך בחר להתייחס אליהם על סמך סעיף 16 לאותו נוהל, המאפשר ליו"ר הוועדה לתת הוראות בעניינים פרוצדורליים שאינם מכוסים בחוק או בתקנות. הוא קבע כי במקרים של "צורך דחוף ומיידי" ניתן להגיש בקשות לסעד זמני לפני הגשת הערעור, בתנאי שהמבקש מצדיק את הצורך. לגופה בחן היו"ר את החלטת המשיב לבטל את הרישיון לפי סעיף 17 לחוק הגז (בטיחות ורישוי). הוא מצא כי לא ניתנה למבקש הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו, כנדרש בחוק. בהודעת החקירה שנשלחה למבקש לא הוזכרה כל כוונה לשלול את הרישיון, ואף לא רמזה על קיום דיון בנושא. במקום זאת, המסמכים התייחסו לעניין אחר לגמרי, דיון על סגירת מתקן התדלוק של המבקש. היו"ר הדגיש את חשיבותם של "כללי הצדק הטבעי" במקרים של שלילת רישיון והגיע למסקנה כי אי עמידתה של המשיבה בכללים אלה מצדיקה באופן מוחלט עיכוב ביצוע ההחלטה על ביטול הרישיון. החלטה זו, המשהה את תוקפו של הביטול עד להחלטה סופית בערעור, התקבלה שלא בנוכחות הצדדים ותישלח אליהם בדואר רשום. היו"ר גם המליץ להסדיר את ההנחיות הפרוצדורליות של הוועדה והדגיש בפני משרד המשפטים את דחיפות הנושא.