ע"א 4410/06

תקציר

המערערת, חברה ישראלית המייצרת תוסף שמן מנוע, רשמה בשנת 1982 סימן מסחר עם האותיות NRG. הסימן המסחרי כלל הודעת נסיגה, לפיה הוא אינו מקנה זכות לשימוש בלעדי באותיות NRG. המשיבה, חברת נפט בינלאומית, רשמה מאוחר יותר סימן מסחר על שמן המנוע שלה ובו המילים Havoline Energy. המערערת טענה כי סימן המסחר שלה מקנה לה זכויות בלעדיות במילה "אנרגיה", בהתבסס על הצליל שהופק על ידי NRG, וביקשה למחוק את המילה מסימן המשיב. הפוסק לענייני קניין רוחני דחה את בקשת המערערת, והביא את המערערת לערער על ההחלטה. בית המשפט בחן את המקרה תחת המבחן המשולש של הפרת סימן מסחר: מראה וקול, סוג הטובין ומעגל הלקוחות, ונסיבות נוספות. בעוד המערערת התמקדה במבחן הקול, בית המשפט הניח כי המוצר נמכר "ללא מרשם", ובכך הגדיל את משקלו של מבחן הקול. עם זאת, בית המשפט מצא כי המערערים לא הוכיחו את זכותם הבלעדית למילה "אנרגיה". נסיבות רישומו של סימן המסחר והצהרותיה הקודמות של המערערת הצביעו על כך שהן נסוגו מכל משמעות הנגזרת מ-NRG. יתר על כן, המילה "אנרגיה" הייתה תיאורית בהקשר של שמני מנוע וצריכה להישאר ברשות הרבים. המערער גם לא הצליח להוכיח כי המילה רכשה אופי מבחין או כי חותמה ידוע. בנוסף, היה חוסר שוויון במראה הסימנים, מה שהחליש את הסיכון להטעיה. המטרות השונות של המוצרים והיעדר ראיות לגבי מומחיות הלקוחות הפחיתו גם הם את הסיכון לבלבול. בית המשפט הגיע למסקנה כי לא הייתה הפרה של סימן מסחר ודחה את הערעור, תוך שהוא פוסק הוצאות ושכר טרחה למשיב.