ת"א 48621-11-12

תקציר

ההחלטה מתייחסת לסכסוך בין שתי חברות, פריניר ומולהאוס, הפועלות בשוק העגבניות המעובדות. הסוגיות המרכזיות בפרשה נגעו למספר עסקאות ולחוב שוטף לכאורה בין החברות. בית המשפט פיצל בעבר את ההליך לשני שלבים, כאשר השלב הראשון התמקד ב"סוגיית החשבונאות" ובשאלת הנזק הקשור לתביעות הגבלים עסקיים. השלב השני נועד להתמודד עם אחריות בתחום ההגבלים העסקיים ותביעות נגזרות הקשורות לחשבונאות. בשלב הראשון מצא בית המשפט כי מילוז הפרה התחייבויות הנוגעות לשתי עסקאות וכי פריניר זכאית לסעדים מסוימים. לגבי החוב השוטף, בית המשפט מצא כי הוא מבוסס בחלקו על עסקאות שבוצעו בתקופה שבה החברות היו כפופות לצו מוסכם מבית הדין להגבלים עסקיים. משכך, טענת החוב השוטף דרשה בדיקה נוספת. בית המשפט דחה גם את תביעת הנזיקין של מילוז בסוגיית ההגבלים העסקיים. בעקבות ההחלטה חלוקים הצדדים בשאלה האם יש צורך בראיות נוספות לשלב השני של ההליך. בית המשפט בחן את כתבי הטענות ומצא כי טענותיו של מילוז בדבר הקשר בין סוגיית ההגבלים העסקיים לבין החשבונאות נאמרו ככלל בכתב ההגנה. בית המשפט החליט שלא לאפשר ראיות נוספות ותחת זאת הורה לצדדים להשלים את טיעוניהם באופן מצומצם, תוך התמקדות בהשלכות סוגיית ההגבלים העסקיים על העסקאות. כמו כן הותר לפריניר להגיש ראיות משלימות בנוגע לחוב הנוכחי. ההחלטה הדגישה את הצורך של הצדדים לנסות לפתור את הסוגיות שנותרו ולסיים את ההתדיינות ארוכת השנים. בית המשפט קבע מועד אחרון לפריניר לספק ראיות בנוגע לחוב השוטף וקבע כי הוראות להשלמת הטיעונים יינתנו לאחר בחינת המצב ביחס לחוב זה.