ת"א 1308/07

תקציר

התובע, שנפגע בתאונת דרכים, תבע את הנתבעים לפיצויים. מאחר שהנתבעים הודו בחבות ובכיסוי ביטוחי, התמקד המשפט בנזקים שנגרמו לתובע. הסוגיות העיקריות היו גובה הנכות הרפואית של התובעת המיוחסת לתאונה, ותביעותיה להפסדי הכנסה, כאב וסבל והוצאות רפואיות. בית המשפט מינה מומחה רפואי אשר סבר כי לתובע נקבעה נכות לצמיתות בשיעור של 2% עקב התאונה, כאשר נכות נוספת מיוחסת לשינויים הקשורים לגיל. התובעת ערערה על הערכה זו, וטענה כי נכותה גבוהה בהרבה ויש לקבוע לה 15%. בית המשפט מצא את חוות דעתו של המומחה סבירה ובהתחשב בממצאיו הקליניים של המומחה, החליט שלא להתערב בשיקול דעתו. עם זאת, בית המשפט הגדיל מעט את נכותה של התובעת ל-4%, בהתחשב בהיעדר היסטוריה רפואית רלוונטית ובאפשרות הסבירה לקשר בין התאונה לכאבה הנוכחי. בגין כאב וסבל פסק בית המשפט לתובע 19,927 ₪. התובע טען גם לאובדן השתכרות בעבר ובעתיד. היא העידה כי הייתה מובטלת לפני התאונה בשל אחריותה לטיפול בילדיה והתכוונה לחזור לעבודה לאחר מכן. בית הדין מצא כי הסיבה העיקרית לכך שהתובעת לא עבדה הייתה רצונה לטפל בילדיה ודחה את תביעותיה להפסדי שכר בעבר. עם זאת, בית הדין פסק לה 30 אלף שקל בגין הפסדי שכר עתידיים, בהנחה שהייתה חוזרת לעבודה עם יגדלת ילדיה. באשר להוצאות רפואיות, פסק בית המשפט לתובעת 1,000 ₪, למרות שלא המציאה קבלות, תוך הכרה בכך שנגרמו לה הוצאות קלות. לבסוף, בית המשפט הורה לנתבעים לשלם לתובע סך של 50,927 ₪, כולל ריבית ושכר טרחת עורך דין. פסק הדין ניתן בהיעדרם של שני הצדדים.