עת"מ 2513/09

תקציר

פסק הדין נסוב סביב הזכות להשתתף ביריד האמנים נחלת בנימין בתל אביב וחובת השקיפות של הרשות הציבורית המופקדת על מתן היתרים להציג בו. העותרים, שלושה אמנים שבקשתם נדחתה או שניתנה להם היתר, ביקשו לעיין בפרוטוקולים המלאים של דיוני ועדת הקבלה של העירייה בבקשות של אמנים אחרים, מתוך אמונה שהדבר יחשוף אי תקינות פוטנציאלית בתהליך קבלת ההחלטות. בעירייה, לעומת זאת, טענו כי בקשות האמנים התבססו על חוסר תום לב וניסו להרחיב את הסעד המבוקש. עוד טענו כי הנוהל ביריד, שאיפשר לאמנים לגשת רק לפרוטוקולי השימוע שלהם, מהווה הסכם המגן על סודיות המידע של אמנים אחרים. כמו כן, הם טענו כי הפרוטוקולים מכילים סודות מסחריים ומידע פרטי, ולכן הם פטורים מגילוי לפי חוק חופש המידע. בית המשפט דחה את טענותיה הפרוצדורליות של העירייה, ולא מצא ראיות לחוסר תום לב או להרחבת הסעד. היא פירשה את הנוהל הקיים כמחייב את העירייה לספק גישה לתמלילי הדיונים המלאים, ולא רק להחלטות, כדי להבטיח שקיפות. בית המשפט גם הטיל ספק בכך שהנוהל מהווה הסכם סודיות וקבע כי אין בפרוטוקול סודות מסחריים או מקצועיים. תוך הכרה בזכותם של האמנים לפרטיות, הורה בית המשפט לעירייה לאפשר גישה לפרוטוקולים המלאים של הדיונים, עם פרטים מזהים שנמחקו לצורך בקשות שאושרו חלקית או נדחו. כמו כן, הונחה העירייה לשקול הכללתו העתידית של מידע חסוי בפרוטוקולים ולערוך בדיקה לגבי קיומו של מידע כזה במענה לבקשות ספציפיות. ההחלטה הדגישה את חשיבות השקיפות ברשויות ציבוריות ואת זכות היסוד למידע, תוך הכרה בצורך להגן על אינטרסים חסויים מסוימים. העירייה חויבה לכסות את הוצאות העותרים, ואילו אגודת האמנים שהתנגדה לעתירה חויבה לשלם סכום נמוך יותר.