ע"א 9022/08

תקציר

החלטת בית המשפט לדחות את הערעור מעוגנת בממצאיו העובדתיים של בית משפט קמא בדבר השירותים שניתנו וברשלנות הנטענת של המשיב. הערעור נקבע כמיותר, שכן בהליכים הקודמים כבר נקבעו ממצאים שהציבו מכשולים משמעותיים בפני טענות המערערים לרשלנות מקצועית. בית המשפט ציין כי תביעות רשלנות נגד עורכי דין, במיוחד בכל הנוגע להתנהלותם בבית המשפט, קשות לביסוס וכרוכות בהערכה ספקולטיבית של התוצאות השונות שעשויות היו לנבוע מפעולות חלופיות. נבחנה התנהלותו של המשיב, ונקבע כי מעשיו לא הפרו את חובת הזהירות המצופה מעורך דין סביר. יש לציין כי למרות שהמשיב כלל טענה שבדיעבד נחשבה לא נכונה, בית המשפט מצא כי אין מדובר ברשלנות, שכן עורכי דין אינם יכולים לצפות כל תוצאה או טענה אפשרית. בנוסף, בערעור לא הוכח כי חקירת עד, השמאי אלוני, הייתה משנה את תוצאת פסק הדין הראשוני. בית המשפט דחה גם את הטענות בדבר שכר טרחת המשיב, בקובעו כי ההסכם התווה באופן ברור את הסדר שכר הטרחה והובן על ידי המערערים. התוצאה הייתה שהערעור נדחה, והמערערים חויבו לשלם 10,000 ₪ עבור שכר טרחת עורך הדין של המשיב, מה שחיזק את הטענה כי תפקודו של עורך הדין היה תקין וטענות הרשלנות היו חסרות בסיס.