ת"א 12754-11-09

תקציר

בית המשפט החליט כי הבקשה לדחיית התביעה מתקבלת. המשיב לא ערער על החלטת רשות המסים בתוך פרק הזמן הקבוע בחוק המסים, ואף לא ביקש ארכה לכך, ועל כן בית המשפט אינו יכול לבטל את החלטת הרשות המינהלית שכן לא ניתן לתקוף אותה בשום דרך אחרת מלבד ההוראות המיוחדות הקבועות בחוק המס. טענת המשיב כי החלטת הרשות אינה תקפה משום שהעסקה מעולם לא נוצרה לצורכי מס עקב ביטולה לפני מועד הדיווח, אינה מקובלת על בית המשפט. לביטול עסקה השלכות שונות בהתאם לתכלית החוק על פיו היא נבחנת, ובמקרה זה תפקידו של בית המשפט אינו לבחון האם היה אירוע מס, אלא להגיש את החלטתו בדבר ביטול העסקה בין הצדדים לרשות המסים כראיה לשקולה. המבקש (רשות המסים) יפוטר מההליך מאחר והמשיב כבר קיבל מהם החלטה, והמשיב יוכל לפנות אליהם בבקשה חדשה בהתאם להחלטת בית המשפט במידת הצורך. בית המשפט גם מטיל ספק בכדאיות קיום התביעה, שכן הנתבעים האחרים הם צדדים שוליים; הנתבעת האידיאלית – גב' קאופמן – לא נכללה, מה שאומר שבית המשפט אינו יכול לקבוע את נכונות זהות המוכר. המשיב יישא בהוצאות המבקש ובשכר טרחת עורך דין.