ע"פ 1378/06

תקציר

הערעור מערער על פסק דינו של בית משפט השלום בחיפה מיום 10.5.06, אשר הרשיע את המערער, על פי הודאתו, בשורה של עבירות, בהן איומים, הטרדה, פגיעה בפרטיות והפרת צו בית משפט. האישומים נבעו מהטרדה שיטתית ומתמשכת של המערער כלפי חברתו לשעבר לאחר שסיימה את מערכת היחסים ביניהם שנמשכה ארבע שנים וחצי. במסגרת הסדר טיעון הודה המערער בעובדות כתב האישום והופנה לשירות המבחן לקבלת תסקיר. עם זאת, בהמשך ביקש המערער לחזור בו מהודאתו. בית משפט קמא דחה את הבקשה ובהמשך גזר על המערער שילוב של מאסר בפועל ומאסר על תנאי, לצד חובות נוספים. טענות המערער בערעור נוגעות לפגמים שונים לכאורה בהליך בבית משפט קמא, לתוקפו של הסדר הטיעון ולחומרת העונש. לגופו של עניין, טוען המערער כי הסדר הטיעון לא בוצע כראוי, שכן לא נמסר לו על אי מעורבותו של בית המשפט טרם הודאתו בעובדות. בנוסף, הוא טוען כי שגה בית משפט קמא בכך שלא איפשר לו לחזור בו מהודאתו וכי היה עליו להתחשב בנסיבותיו האישיות הקשות ובתקופת מעצר הבית הארוכה בעת מתן גזר הדין. שופטי הערעור, השופט ש' שטמר והשופט ר' שפירא, בחנו ביסודיות כל אחת מטענות המערער. הם הגיעו למסקנה כי לא נפל פגם מהותי בהליך הסדר הטיעון וכי טיפולו של בית משפט קמא בהליך היה ראוי. זאת ועוד, הסכימו השופטים כי החלטתו של בית משפט קמא לדחות את בקשת המערער לחזור בו מהודאתו הייתה מוצדקת, שכן לא התקיימו נסיבות חריגות התומכות בטענתו לחפותו. בהתייחס לסוגיית גזר הדין הביאו השופטים בחשבון את נסיבותיו האישיות של המערער, עברו הפלילי ואופי העבירות, שכללו פגיעה בפרטיותו של המתלונן וצו בית משפט. בהתחשב בכל אלה, קבעו השופטים כי העונש שהטיל בית משפט קמא היה סביר ואינו מצדיק התערבות בערעור. לסיכום, החליטו השופטים לדחות את הערעור במלואו. הם הדגישו כי על המערער להתייצב במועד מוגדר לתחילת ריצוי עונשו, והורו לשירות בתי הסוהר לדאוג לצרכיו הנפשיים של המערער במהלך מאסרו. ההחלטה ניתנה בפומבי ב-12 באפריל 2007.