מ"ח 8281/20

תקציר

בית המשפט דחה בקשה למשפט חוזר, בקובעו כי טענות המבקש אינן עומדות באמות המידה הקבועות בסעיף 31(א) לחוק בתי המשפט. למרות הרשעתו של המבקש ודחיית הערעור לאחר מכן, עמדה בפני בית המשפט המשימה לאזן בין חשיפת האמת ומניעת הרשעות שווא לבין סופיות הדיונים. בקשתו של המבקש למשפט חוזר נשענה על טענות בדבר ראיות חדשות ועיוות דין אפשרי, אך בית המשפט מצא כי אלה אינן מספיקות. המבקש הציג ראיות חדשות, לרבות חוות דעת מומחים ותצהירים המצביעים על כך שצד אחר אחראי לביצוע העבירה. עם זאת, בית המשפט ראה בראיות אלה ראיות שאינן "חדשות במובן המהותי", וטען כי ניתן היה להציגן מוקדם יותר ואין להן השפעה משמעותית על הממצאים המקוריים. בית המשפט בחן עדויות וראיות שונות שהוצגו במהלך המשפט המקורי, תוך שהוא מציין כי האליבי של המבקש אינו אמין ומדגיש סתירות בהצהרות העדים ובניתוחם. בית המשפט הדגיש כי לראיות חדשות חייב להיות משקל משמעותי כדי לשנות את תוצאות המשפט, ובמקרה זה הוא לא עשה זאת. יתר על כן, בית המשפט לא מצא טעויות מהותיות המצביעות על עיוות דין. היא סירבה להתייחס לבקשה למשפט חוזר כהזדמנות לדיון חוזר או כאל "ערעור נוסף", ובמקום זאת הדגישה כי משפטים חוזרים הם אמצעים יוצאי דופן השמורים לעוולות ברורות או לראיות חדשות. משכך, טענות המבקש לא נמצאו מספיקות כדי להצדיק הליך חריג של משפט חוזר, מה שהוביל לדחיית הבקשה.