עת"מ 1980/06

תקציר

העותרת, אגודת ידידי ויז'ניץ בחו"ל, מבקשת לבסס את בעלותה בחלקת קרקע מסחרית בגבעת שמואל ולהביא לכך שהמועצה המקומית תרשום את הנכס על שמה. העותרת טוענת כי מעולם לא הסכימה להעביר את הקרקע לבעלות המועצה. לטענת המועצה, הסכמת העותרת עולה מייזום ואישורה של תכניות בניין עיר על ידי העותרת שכללו הוראות המחייבות את העברת הקרקע. בית המשפט מוצא כי התנהגותה של העותרת, לרבות ייזום התוכניות ואשרור חוזר ונשנה של התחייבותה להעברת הקרקע, מעידה על הסכמה מרצון. זאת ועוד, בית המשפט מציין כי טענת האילוץ של העותרת אינה נתמכת וכי ההתחייבות בכתב, יחד עם תוכניות העיר, עשויה לשמש כהסכם תקף. עם זאת, בית המשפט מכיר בהתנהלותה המפלה של העירייה בהחזקת החלקה המסחרית תוך החזרת חלקות דומות לבעלי קרקעות אחרים. הוא מורה לעירייה לבחון מחדש את עמדתה ולקבל החלטה מנומקת אם להחיל סטנדרטים שווים על העותר. בסופו של דבר, העתירה נדחית, ואף אחד מהצדדים אינו נדרש לכסות את הוצאותיו של הצד השני, בהתחשב בתרומות הפרוצדורליות של העירייה ובמהות טענת האפליה.