תע"א 1642/09

תקציר

הצהרת התביעה על פיטוריו שלא כדין של התובע היא כדין, והתביעה לפיצויים בגין פיטורים שלא כדין נדחית. טענות התובעת בנוגע לארגון המורים ולוועד ההפרטה אינן מבוססות משפטית ולכן נדחות. מהותה של טענת הפיטורים שלא כדין, אותה מקבל בית המשפט, מתמקדת בהליך שימוע פסול ובקיומם של שיקולים זרים בהחלטת הפיטורים. התובע צודק אמנם כי הליך השימוע לא פירט את הטענות נגדו, אך בית הדין מוצא כי הדבר לא גרם לו עוול, נוכח ראיות הנתבע בדבר הפרות משמעת חמורות של התובע המצדיקות פיטורים. בית הדין מעדיף את עדותו של הנתבע באשר לסיבות הפיטורים, ומוצא אותן אמינות יותר מהכחשות התובע. מהראיות עולה מעורבותו של התובע בהדלפת מידע ובפעילות חתרנית נגד הנהלת בית הספר, לרבות במעורבות תלמידים. בית המשפט סבור כי ראיות הנתבע מוצקות דיין כדי להצדיק פיטורים, והופך את הפגם בהליך השימוע לחסר משמעות. גם התביעה לפיצויי פיטורים מוגדלים נדחית, שכן התובעת לא סיפקה מקור נורמטיבי לחישובה, והתקנות הקיימות מתייחסות לשכר בלבד. מנגד, בית המשפט מקבל את בקשת התובע להחזר ניכוי שכר בסך 408.18 ₪ בגין פגישה שנעדרה, שכן הנתבעת לא הצליחה לבסס בסיס חוקי לניכוי. פסק הדין אף מורה לנתבעת לשלם סכום זה, בצירוף הפרשים צמודים וריבית החל מיום 1.1.2006. התובע נדרש לשלם לנתבע שכר טרחת עורך דין בסך 5,000 ₪, ולשני הצדדים הזכות לערער על החלטת בית הדין הארצי לעבודה בתוך 30 יום מקבלתו.