פ"א 62330-01-12

תקציר

הערעור מבקש לבטל פסק דין של בית משפט השלום בקריית גת שביטל 51 צווי הריסה שיפוטיים למבנים שבהם מתגוררים למעלה מ-300 בני אדם בכפר בדואי היסטורי. המבנים נבנו ללא היתר על אדמות מדינה והפרו תכניות מתאר קיימות. המערערת, המדינה, טענה כי דיני רכישת המקרקעין והאינטרס הציבורי מצדיקים את צווי ההריסה. עם זאת, בית המשפט דחה את הערעור, ואישר את החלטת הערכאה הנמוכה יותר. היא קבעה כי אף שהמבנים אכן בלתי חוקיים, המדינה נמנעה מלהוכיח צורך ציבורי מיידי בקרקע, מה גם שהכפר קיים עשרות שנים ללא הפרעה. בית המשפט הדגיש כי מאזן האינטרסים, לרבות נסיבותיהם האישיות המשמעותיות של המשיבים והיעדר צורך ציבורי מיידי, שקול כנגד הוצאת צווי ההריסה. עוד צוין כי התמהמהות של המדינה באכיפת הפינוי לאורך השנים לא מנעה ממנה לעשות כן כעת, אלא יש לבחון אותה במאזן האינטרסים. ככלל, מצא בית המשפט כי החלטת בית משפט קמא הייתה סבירה והפעילה כראוי את שיקול דעתו בביטול צווי ההריסה.