ס"ע 10479-05-11

תקציר

על בית המשפט להחליט תחילה האם הבקשה לביטול פסק הדין הוגשה על ידי גורם מוסמך, וזאת על ידי קבלת הראיות לכך שמר וולף מוסמך לפעול בשם המבקש. לאחר מכן, בית המשפט בוחן האם יש לדחות את הבקשה משום שהוגשה מחוץ למגבלת 30 הימים. השופט מצדד במשיב בנקודה זו, ומציין כי הבקשה הוגשה שלוש וחצי שנים לאחר מתן פסק הדין, והמבקש היה מודע לה והשתתף בהליכים קשורים בתקופה זו. גם טענות המבקש להחמצת הדיון – מחסור בכוח אדם ונציג בלתי מורשה – נדחות כלא ברורות, מה גם שאותו נציג חתם באותה עת על חוזים מטעמו של המבקש. די בשיהוי הניכר והבלתי מוצדק כדי לדחות את הבקשה על הסף. עם זאת, השופט בוחן גם את סיכויי ההגנה של המבקש ומוצא כי הם אינם טובים דיים כדי להצדיק את ביטול פסק הדין. בפרט, השופט מצדד בפרשנותו של המשיב לסכום פסק הדין ומציין כי טענתו העיקרית של המבקש לפגם בפסק הדין מבוססת על החזר שהתובע לא היה מודע לו. לבסוף, מאחר שלמבקש הוגשה כדין ההזמנה לדיון והוא בחר שלא להגיע, השופט מחליט שלא לבטל את פסק הדין ומורה למבקש לשלם למשיב הוצאות בסך 7,200 ₪.