ת"א 61431-08-19

תקציר

פסק הדין דן במעמדם של הנתבעים איציק, אילן ואבי ביחס לחברה שניהלה עסק של אולמות אירועים. נמצא כי איציק היה רק בעל מניות ודירקטור סמלי, "איש קש" עבור אילן, שהיה בעל השליטה בפועל. אילן הקים את החברה, הציב את איציק בחזיתה וטיפל בפעילותה עד להפסקת פעילותה ביוני 2017. בינתיים, מעורבותו של אבי בעסק הסתיימה בתחילת 2016. בית המשפט בוחן את חובות הנתבעים על פי חוק ההסדרים הכלכליים של המדינה, בפרט בנוגע לארנונה שלא שולמה. נמצא כי אילן, כבעל השליטה, אחראי לחוב המס של החברה לכל תקופת החיוב. עם זאת, איציק ואבי אינם אחראים לחוב, שכן הם לא היו בעלי שליטה, ועזיבתם את החברה קדמה להפסקת פעילותה. בנוסף, בית המשפט דן באפשרות להרים את מסך התאגיד, אך רק אילן, בעל המניות בפועל, עומד בקריטריונים. למרות שאיציק היה מודע להקמת החברה, הוא היה בסך הכל "איש קש" ולא ידע על התנהלותה הפיננסית של החברה או על כוונתו של אילן לקפח נושים. בסופו של דבר חויב אילן לשלם 91,860 שקל ארנונה לתקופה מסוימת, בצירוף ריבית והוצאות עירוניות. תביעת העירייה נגד איציק ואבי נדחית, ובית המשפט מוציא פסק דין הצהרתי בעניין אחריותם של אילן וחברות קשורות אחרות.