ת"א 45118-04-25

תקציר

בניתוח משפטי זה, נעמוד על הסוגיות המרכזיות שעלו במסגרת הבקשה לביטול המצאת כתב תביעה, ובפרט על יישום תקנה 163(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, והמבחנים שנקבעו בפסיקה להחלתה. **העובדות הרלוונטיות:** התובעים, שהם משקיעים שאינם מוגדרים כ"משקיעים מתוחכמים", השקיעו כספים ששווקו על ידי הנתבעת 1 (גלובל נט) והנתבעת 2. לטענת התובעים, הנתבעות 1 ו-3 (בונארט) היו שותפות בהקמת מוצר פיננסי. בונארט, תאגיד שוויצרי, לטענת התובעים, יחד עם גלובל נט, הציגו מצגי שווא, הטעו והסתירו מסמכים, באופן שגרם להם להפסד כספי. התביעה מייחסת לבונארט, כמנהלת השקעות, הפרת חובות אמון, זהירות, מיומנות, גילוי ותום לב. בונארט, התאגיד הזר, הגישה בקשה לקבוע כי כתב התביעה לא הומצא לה כדין. לטענתה, התביעה מתייחסת אליה כאילו היא בעלת מקום מושב בישראל, וההמצאה נעשתה בדוא"ל למנכ"ל, ללא היתר המצאה מחוץ לתחום, וזאת בניגוד לאמנת האג עליה חתומה שוויץ, אשר מגבילה המצאה לנתבע שוויצרי רק באמצעות רשות מרכזית. התובעים טענו כי התקנה הרלוונטית היא תקנה 163(ג) לתקנות, המאפשרת המצאה לנציג בישראל, כאשר מתקיימים שני תנאים מצטברים: אינטנסיביות הקשר עם הנציג וקיום עניין בישראל. לטענתם, גלובל נט היא "הפנים" של בונארט בישראל, והקשר ביניהן אינטנסיבי דיו כדי להניח כי גלובל נט תעביר את דבר התביעה לידיעת בונארט. **הדין והפסיקה:** 1. **תקנה 163(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018:** התקנה קובעת: "התגורר הנמען מחוץ לתחומי המדינה ויש לו בתחומי המדינה נציג מטעמו המייצג אותו באופן קבוע בקשר לענייניו בישראל, ניתן להמציא לנציג אם התביעה נוגעת לאותו עניין." תקנה זו החליפה את תקנה 482(א) לתקנות הישנות, אשר אפשרה המצאה למנהל או למורשה של עסק. 2. **המבחנים להחלת תקנה 163(ג):** הפסיקה, כפי שפורטה בהחלטה, קבעה שני מבחנים עיקריים להחלת התקנה: * **מבחן "אינטנסיביות הקשר":** נדרש קשר אינטנסיבי דיו בין הנתבע הזר לגורם בישראל, עד כי ניתן להניח שהגורם בישראל יעביר לידיעת הנתבע הזר את דבר ההליכים. מבחן זה נתפס כמבחן העיקרי והחשוב. * **מבחן "אותו העניין" (או "עניינו של הנתבע"):** התביעה צריכה להיות נוגעת לעניין שבו הנציג מייצג את הנתבע הזר. מבחן זה אינו מציב רף גבוה, ולעיתים נתפס כמבחן משני. 3. **הפרשנות המרחיבה של הפסיקה:** הפסיקה נטתה לפרש באופן מרחיב את המונחים "מורשה" ו"נציג", ואין צורך בהוכחת קשר פורמלי של שליחות או שותפות במובן המשפטי הקלאסי. די בקיומו של קשר עסקי אינטנסיבי, אשר מבסס את ההנחה שהנתבע הזר יקבל הודעה על ההליך המשפטי. הדגש הוא על היכולת והסבירות שהנתבע יקבל מידע. **ניתוח המקרה על פי העובדות והדין:** השופט הרשם אליהו דחה את בקשת בונארט, וקבע כי ההמצאה לגלובל נט היא המצאה כדין. ההחלטה מתבססת על מספר טעמים מרכזיים: 1. **הבחנה בין סוגי המצאה:** בית המשפט הדגיש כי עיקר טענות בונארט התבססו על דיני המצאה מחוץ לתחום, בעוד שהתובעים פעלו מכוח תקנה 163(ג) (המצאה לנציג). בית המשפט קבע כי אין מדובר בהמצאה מחוץ לתחום, אלא בהמצאה בתחום ישראל באמצעות נציג. 2. **אינטנסיביות הקשר:** * **ראיות לקשר:** בית המשפט סקר בהרחבה את הראיות המצביעות על קשר אינטנסיבי בין בונארט לגלובל נט, לרבות: * פרסומים משותפים, כולל מצגות רבעוניות עליהן נכתב במפורש שהוכנו על ידי "גלובל נט ובונארט יחד". * ציטוטים של מנכ"ל בונארט, ד"ר ברק, המדברים על "שיתוף פעולה שנוצר ביננו לבין GlobalNet שצפוי להניב ערך רב למשקיעים". * העובדה שתעודות ההשקעה נשאו את שמות שתי החברות. * מכתבים ממשקיעים, בהם מוזכר כי "מנהל התעודה (BONART Financial Performance Ltd) עדכן כי...". * הסכם ההתקשרות משנת 2021, בו תואר תפקידה של גלובל נט באיתור טרנדים בשוק הישראלי והצעת מוצרים לבונארט. * **התחמקויות של בונארט:** בית המשפט מצא כי עדותו של ד"ר ברק, מנכ"ל בונארט, הייתה מתחמקת, בלתי מהימנה, ונועדה להתנער מהקשר. טענותיו בדבר זיוף מסמכים על ידי גלובל נט, שימוש בלוגו של בונארט ללא רשות, והטענה כי לא היה מודע לפרסומים, נדחו כלא סבירות ובלתי מתיישבות עם השכל הישר, במיוחד לאור החומרה הרבה של טענות אלו, שלא הובאו במועד המתאים. 3. **קיום "אותו העניין" (או "עניינו של הנתבע"):** התביעה עסקה באופן ישיר במוצרי ההשקעה ששווקו על ידי גלובל נט, אשר על פי הנטען, נוצרו בשיתוף פעולה עם בונארט. לכן, התביעה עוסקת בעניינו של הנתבע הזר, ומבחן זה מתקיים. 4. **מועד סיום הקשר:** בונארט טענה כי הקשר עם גלובל נט הסתיים לפני מועד ההמצאה. בית המשפט דחה טענה זו, וקבע כי עדותו של ד"ר ברק בעניין זה הייתה בלתי מהימנה. * **סיום ההתקשרות:** בית המשפט העלה ספק לגבי האפקטיביות והאותנטיות של מכתב סיום ההתקשרות בחודש פברואר 2025, הן בשל העיכוב בהגשתו והן בשל חוסר אסמכתאות לשליחתו, וכן בעקבות תצהיר של בעל השליטה בגלובל נט. * **המשך הקשר עם המשקיעים:** בית המשפט הצביע על עובדה שהעידה על המשך הקשר, לרבות מייל לתובעת מחודש מרץ 2025, שנשלח באמצעות גלובל נט, ומציין כי "Your investments is in BONART and Global Net GDI", ומתאר התפתחויות בקרנות. טענת בונארט כי זהו שימוש בלתי חוקי בשמה, לא שכנעה את בית המשפט, במיוחד לאור העובדה שהיא לא הגישה תלונה במשטרה, והתחמקה ממתן תשובות ברורות. 5. **התנהלות חסרת תום לב:** בית המשפט ראה בניסיון של בונארט להתנער מהקשר עם גלובל נט, במיוחד בכל הנוגע להשקעות שכבר נעשו, כניסיון חסר תום לב הפוגע במעמד המשקיעים, ומהווה שימוש לרעה בהליכי משפט. **מסקנה משפטית:** החלטת הרשם קבעה כי ההמצאה לגלובל נט, כנציגה של בונארט בישראל, מהווה המצאה כדין, בהתאם לתקנה 163(ג) לתקנות. ההחלטה מדגישה את חשיבות מבחן "אינטנסיביות הקשר", ומדגימה כיצד בית המשפט בוחן את הראיות המצטברות, לרבות פרסומים, התכתבויות, ועדויות, על מנת לקבוע האם מתקיים הקשר הנדרש. ההחלטה אף מציגה גישה תקיפה כלפי נתבעים זרים המנסים להתחמק מאחריות באמצעות טענות חסרות בסיס או חוסר תום לב. **חידושים משפטיים:** * **החלת תקנה 163(ג) במקרים של שיתוף פעולה עסקי נרחב:** ההחלטה מחזקת את הפרשנות המרחיבה של המונח "נציג" בהקשר של תקנה 163(ג), וקובעת כי די בקשר עסקי אינטנסיבי, גם אם אינו פורמלי או אינו עולה כדי שותפות במובן הפקודה, על מנת לאפשר המצאה לנציג. * **הדגשת החשיבות של מבחן אינטנסיביות הקשר:** בית המשפט שם דגש רב על מבחן זה, ובחן את מכלול הראיות המוכיחות כי הקשר בין בונארט לגלובל נט היה אינטנסיבי, וכי גלובל נט שימשה למעשה "פנים" של בונארט בישראל. * **התמודדות עם טענות התחמקות והיעדר תום לב:** ההחלטה מראה כיצד בית המשפט מתמודד עם נתבעים המנסים להתחמק מאחריות באמצעות טענות בלתי סבירות או התחמקויות, ומצביע על כך שטענות חמורות (כמו זיוף מסמכים) צריכות להיות מועלות באופן ברור ובמועד, ולא כחלק מהתחמקות במהלך חקירה. * **הבחנה בין המצאה מחוץ לתחום להמצאה לנציג:** ההחלטה מבהירה כי אין לערבב בין סוגי ההמצאות השונים, וכי המצאה לנציג בישראל אינה כפופה לדרישות המורכבות של המצאה מחוץ לתחום, ובפרט לא לדרישות אמנת האג במקרים מסוימים. לסיכום, ההחלטה מבססת את הקביעה כי ההמצאה לגלובל נט הינה המצאה כדין, תוך יישום מדוקדק של תקנה 163(ג) לתקנות ופרשנותה בפסיקה, תוך התייחסות מעמיקה לראיות שהוצגו ולטענות הצדדים, ובהדגשה מיוחדת על קיומו של קשר אינטנסיבי והתנהלות חסרת תום לב של הנתבעת.