ת"א 524/02

תקציר

הרשם דחה את טענת התובעת כי יש לדחות את הבקשה להערכת הוצאות משום שהנתבעת לא צירפה תצהיר המאמת את ההוצאות. ההשמטה נרפאה על ידי הגשת תצהיר על ידי הנתבעים יחד עם תשובתם. הרשם דחה גם את טענת התובע כי יש לדחות את הבקשה משום שלא צוין במפורש כי מוטלות הוצאות, אלא השתמש בביטוי "שאלת הוצאות" ו"שיש להתחשב בהן". פסיקה קודמת הראתה כי לבית המשפט יש סמכות להעריך את הוצאות המשפט, והיעדר החלטה מפורשת בהוצאות מרמז כי הכוונה היא שהצד המצליח יפסוק אותן. בהתייחס להוצאות עצמן, הסכים הרשם עם התובע כי הוצאות ערבות בנקאית בעקבות עיקול והוצאות גישור אינן נחשבות כהוצאות משפט. ישנן תקנות ספציפיות לעלויות ערבות בנקאית במקרה של עיקול, אשר מקבלות עדיפות על פני תקנות ההוצאות הכלליות. גם הוצאות גישור אינן הוצאות משפטיות, שכן גישור הוא הליך וולונטרי. עם זאת, הרשם אישר את הוצאות התמלול, הצילום והאדריכל, המבוקשות של הנתבע, למרות עלותן הגבוהה, שכן הן היו סבירות ונחוצות לניהול המשפט, במיוחד בהתחשב בהיקף התיק. הוצאות הנסיעה מירושלים, לעומת זאת, היו מופרזות ואושרו לנסיעה ברכב פרטי בלבד ולא במונית. יתר ההוצאות המפורטות בבקשה אושרו אף הן, שכן התובעת לא טענה כנגדן. לבסוף, נדונה הבקשה להערכת עלויות על ידי צד ד1. מאחר שתביעתם נדחתה על סמך פסק דינו של כבוד השופט גרשון, אשר הטיל את ההוצאות על צד שלישי, קבע הרשם כי יש להטיל את ההוצאות המפורטות בבקשתו של ד1 גם על אותו צד. המזכירות התבקשה לשלוח את ההחלטה לשני הצדדים ולסיים את העניין.