בר"מ 5593/14

תקציר

במקרה זה, מבקש, אזרח סודאני השוהה בישראל מאז שנת 2008, ערער על צו עיכוב ביצוע המחייב אותו להתייצב במתקן חולות מכוח החוק למניעת הסתננות. בתחילה החזיק ברישיון שהייה שהרשויות הישראליות האריכו ברציפות. לאחר ביקור ביולי 2014 לחידוש רישיונו, הוא זומן לחקירה, וכתוצאה מכך הוצא נגדו צו עיכוב יציאה בעקבות כוונתו להגיש בקשה למקלט מדיני. המבקש ביקש לבטל צו זה ולעכב את אכיפתו, בטענה כי השהייה בחולות תשבש את חייו ותפגע בזכויותיו ובנוהל מבקשי המקלט. הוא טען כי הצו אינו תקף, וטען כי הוא סותר את מדיניות אי-הגירוש של ישראל כלפי אזרחי סודאן ופוגע באופן בלתי מידתי בחירותו, תוך שהוא מצטט תקדים מבג"ץ 7146/12 אדם נ' הכנסת. עם זאת, בית המשפט המחוזי קבע דיון בבקשה לצו ביניים לאחר התייצבותו המתוכננת לחולות, ודחה את בקשתו לסעד ביניים. בערעורו נטען כי החלטת בית המשפט המחוזי לא גרמה נזק מיידי המצדיק התערבות. המשיב התייחס למקרים דומים בהם נדחו בקשות לסעד ביניים. הערכאה הבוחנת, תוך הקפדה על הנחיות פרוצדורליות, לא מצאה נזק חריג המחייב התערבות דחופה, מה שהוביל לדחיית הבקשה מבלי לבחון לגופה או להוצאותיה של העתירה, ובכך חיזק את גישת קבלת ההחלטות של הערכאה הנמוכה יותר.