מ"ת 41407-06-16

תקציר

בית המשפט מצא ראיות לכאורה נגד עורך דינו של המשיב, שהואשם בקשירת קשר עם אדם אחר, מנדו, לאיים על לקוחו של עורך הדין ועל משפחתו, ולהשליך רימון רסס לעבר ביתם. עם זאת, עוצמת הראיות הייתה מוגבלת, ולא תמכה במסקנה כי המשיב היה מודע לכוונותיו של מנדו. השופט קבע כי המבקש חרג מהרף הראייתי הנדרש לקיומן של ראיות לכאורה למתן אמצעים לביצוע פשע, אך אין די ראיות כדי לתמוך ביתר האישומים נגד המשיב. עוד קבע השופט כי עילות המעצר מצומצמות ואינן מהוות סיכון גבוה. המסוכנות פחתה בשל הזמן שחלף מאז האירוע, ובהיעדר כל פעולה או איומים נוספים. מעמדו של המשיב כעבריין קשיש, בעל משפחה וקריירה מקצועית, הביא לכך שלא נשקפה ממנו סכנה לציבור, ובית המשפט לא הגביל את חירותו או את עיסוקו. תחת זאת, שוחרר המשיב בתנאים מסוימים, ובהם הימנעות מיצירת קשר עם המתלוננים והתקרבות למקום מגוריהם, וכן הפקדת מזומנים וחתימה על כתב התחייבות עצמית וערבות. פסק הדין ניתן בנוכחות המעורבים, והמשיב שוחרר תחת השגחתו של קצין משטרה מוסמך כדין.