ע"פ 754/12

תקציר

שני נאשמים, קטין ובגיר, ערערו על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב בעניין סירובו של השופט לפרוש משמיעת עניינם. כתב האישום המקורי ייחס לנאשמים שוד בנסיבות מחמירות, אך הושג הסדר טיעון ששינה את סעיפי האישום לגניבה ותקיפה בנסיבות מחמירות. אולם, בעוד המערער הקטין הודה באישומים המתוקנים, המערער הבגיר סירב, מה שגרם לתביעה לסגת מהסדר הטיעון. לאחר מכן ביקשו הנאשמים להודות מחדש בכתב האישום המתוקן, אך בית המשפט דחה את בקשתם, מחשש שההודאות לא היו מרצון. הדבר הוביל את הסנגורים לבקש את פסילת השופט, בקשה שנדחתה. לאחר מכן ניסו עורכי הדין לעכב את הדיון עוד יותר על ידי בקשה לעכב את ההליך כדי לערער על ההחלטה, שגם היא נדחתה, מה שהוביל את עורכי הדין לבקש להשתחרר מייצוג המערערים. בית המשפט סירב גם לבקשה זו, ומתח ביקורת על ניסיונות עורכי הדין להימנע מהדיון. מאחר שהסנגורים סירבו להשתתף בדיון, הסביר בית המשפט למערערים את הדין החל, שהחליטו להעיד להגנתם. הערעורים, שביקשו לפסול את השופט ולהעביר את התיק להרכב אחר, נדחים. החלטת בית המשפט לדחות את הסדר הטיעון אינה מצדיקה פסילה, שכן היא במסגרת סמכותו של בית המשפט לפקח על הסדרי טיעון ולוודא שההודאות הן מרצון. מעמדם המקופח של המערערים נבע ממעשיהם שלהם ולא של בית המשפט, וניסיונותיהם של סניגוריהם להימנע מהדיון גרמו למצב הנוכחי. בנוסף, נראה כי הערעורים הם ניסיון לעקוף את הכלל האוסר על ערעורי ביניים בהליך פלילי. כמו כן, יש להסתיר את שמו של המערער הקטין כדי להגן על פרטיותו כנדרש בחוק.