ע"פ 14836/10

תקציר

המדינה מערערת על החלטת בית משפט השלום בחדרה לחסוך מהמשיב עונש מאסר בגין שורה של עבירות, לרבות איומים, תקיפה פשוטה, פריצה וגניבה. תחת זאת, בחר בית המשפט בגישה מקלה יותר, תוך הארכת מאסר על תנאי קודם, הטלת קנס והוראת שנת מאסר על תנאי ועבודת שירות בתי הסוהר, בהתחשב בנסיבות האישיות המורכבות המפורטות בתסקירי המבחן ובהשתתפותו של המשיב בקבוצת טיפול. לטענת המדינה, הנסיבות אינן מצדיקות הקלה זו וכי העונש שהוטל אינו מגן על הקורבנות ואינו משמש הרתעה. בתוך כך, בא כוח המשיב מדגיש את ההיבט השיקומי וטוען כי מדובר במקרה חריג בשל מאמצי השיקום. עם זאת, בית המשפט העליון, בהסתמך על תקדימים קודמים, פוסק לטובת המדינה, מתוך סבר כי נסיבותיו של המשיב אינן נוטות בבירור לכיוון ההיבט השיקומי וכי יש מקום לענישה מחמירה יותר. אשר על כן, מקבל בית המשפט העליון את הערעור וגוזר על המשיב 12 חודשי מאסר בפועל, שישה חודשי מאסר על תנאי ושלוש שנות מאסר על תנאי. בנוסף, עונש המאסר המותנה הקודם מתיק נפרד מוחל באופן מצטבר, ומאריך את העונש הכולל ל-18 חודשים. צו המבחן, המחאת CPS והקנס מפסק הדין של הערכאה הנמוכה יותר מבוטלים.