רע"א 1757/20

תקציר

פסק הדין הנדון עוסק בהסכם פשרה ובבקשת הערעור שהוגשה לאחר מכן בנוגע לתביעת נזיקין בגין עיזבון המנוח. בית משפט השלום החליט במקור כי קצבת הנכות של המנוח נלקחה בחשבון בחישובי הנזק של העיזבון, וכי קצבת השאירים ומענק הפטירה נוכו מהפיצויים במלואם. זאת, בהתבסס על נוסח הסכם הפשרה ועל חישוביו של המערער עצמו שהוגשו בתביעת העיזבון. העתירה, שמטרתה לערער על ניכוי הטבות המועצה לביטחון לאומי (המל"ל), נדחית. הנימוק הוא כפול. ראשית, מאחר שהמערערת כבר נהנתה מניכוי הטבות אלה בתביעת העיזבון, התרת הערעור תביא לכך שהמערערת תשמור על הסכומים שנוכו ותביא למעשה להתעשרותם. שנית, המערערת אינה יכולה להכיר בו זמנית בהטבות המל"ל בגין הסכם הפשרה ולטעון כנגד זכותה של המל"ל לפיצוי. למל"ל זכות חוקית לדרוש פיצויים מצדדים שלישיים בגין הטבות ששולמו או המגיעות לתשלום, כאמור בחוק הביטוח הלאומי. פסק הדין מדגיש כי תביעת המל"ל לפיצויים אינה שקולה לתביעת נזיקין, והעיקרון של השבת המצב לקדמותו אינו חל במקרה זה. במקום זאת, על המל"ל להציג את הסכום המדויק של הקצבאות המשולמות ואלה האמורות להיות משולמות. ההיגיון מאחורי השבה סטטוטורית הוא החזר סכומים ששולמו או אמורים להיות משולמים, ולא הרציונל הנזיקי של השבת המצב המקורי. לפיכך, אין לקזז או להתחשב בכל "חיסכון" למל"ל הנובע מהטבות ששולמו למשפחת הנפטר. יתר על כן, פסק הדין מבהיר כי פרשת קפלינסקי, אותה ציטט המערער, אינה ישימה למצב הקיים, שכן היא עוסקת בסוגים שונים של פנסיה ובהקשר משפטי מובהק. סיכומו של דבר, הערעור נדחה, והמערערת מצווה לכסות את הוצאות המשיב בסך 5,000 ₪.