ת"א 41389-07-18

תקציר

המבקשים, המפעילים את הרשת החברתית פייסבוק, מחקו את הפרופיל של המשיב ומנעו ממנו לפתוח פרופיל חדש בשל דעותיו ותפיסות עולמו המרגיזות שלטענת המשיב הינן ימניות קיצונית. המשיב הגיש תביעה כנגד תביעה זו, ובתגובה הגישו המבקשים בקשה לדחות את חוות דעת המומחה שהציג המשיב כראיה. חוות הדעת טוענת כי פייסבוק הוא שירות חיוני לאזרחי ישראל, וחסימת אנשים משימוש בו גורמת לפגיעה משמעותית. לטענת המבקשים, יש לדחות את חוות הדעת משום שהיא אינה מסיקה מסקנות כלשהן ומהווה ניסיון להגיש טענות עובדתיות בעקיפין מבלי להיצמד לדיני הראיות. עוד הם טוענים כי חלק מהמידע שהוצג בחוות הדעת, לרבות חלקים מדו"ח מבקר המדינה, אינו קביל. המשיב טוען כי יש לדחות את הבקשה שכן אין הוראה רגולטורית המאפשרת מחיקת חלקים מחוות דעת מומחה. בית המשפט קבע כי אמנם יש לו סמכות לדחות חוות דעת במלואה, אך יש לו גם סמכות למחוק חלקים ספציפיים. נמצא כי חוות הדעת אכן הסיקה מסקנות וכי טענת המבקשים בנקודה זו נדחתה. בית המשפט דחה גם את הטענה כי יש לדחות את נספחי חוות הדעת משום שלא נחשפו במהלך הליך גילוי המסמכים, שכן לא מדובר במסמכים שברשות המשיב. עם זאת, בית המשפט קיבל את טענת המבקשים בדבר הכללת דו"ח מבקר המדינה, וקבע כי לא ניתן להציג דו"ח זה כראיה, במישרין או בעקיפין באמצעות חוות דעת מומחה, והורה על מחיקת הפסקאות והנספחים הרלוונטיים בחוות הדעת. בית המשפט לא מצא טעם בטענות אחרות ודחה אותן. לפיכך, הבקשה התקבלה באופן חלקי, ורק פסקאות 36 עד 43 לחוות הדעת, יחד עם שניים מנספחיה, נמחקו. גם תביעת המשיב להוצאות נדחתה בשל אופייה החלקי של הצלחת המבקשים.