רע"א 30074-07-25

תקציר

## ניתוח משפטי של החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו (רע"א 30074-07-25) **מבוא** החלטה זו עוסקת בבקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום לדחות בקשה להבאת ראיות לסתור את קביעת הוועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי. עיקר המחלוקת נסובה סביב האם התקיימו הנסיבות המיוחדות המצדיקות התערבות בקביעת הוועדה הרפואית, והאם יש לאפשר הבאת ראיות חדשות שלא הוצגו בפניה. **עובדות רלוונטיות** 1. **התאונה והכרה בה:** המבקש נפגע בתאונת דרכים שאף הוכרה כתאונת עבודה על ידי המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל"). 2. **קביעת נכויות ראשונית:** נכויותיו של המבקש שנקבעו בתחילה היו 10% בתחום הנפשי ו-0.25% בגין פגיעה בשן. 3. **ניתוח והגשת תביעת החמרה:** המבקש עבר ניתוח ארטרוסקופיה בכתף שמאל, ולאחר מכן הגיש תביעת החמרה למל"ל בטענה להחמרה בפגיעה בכתף כתוצאה מהתאונה. 4. **התנהלות הוועדות הרפואיות:** * **ועדת החמרה:** ביקשה חומר רפואי נוסף, אך המבקש הציג רק מסמך אחד. הוועדה קבעה לו 10% נכות נוספים בגין כאב בכתף שמאל, לפי סעיף 39(1) לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות, צמיתה וזמנית, ומבחנים לענינים אלה), התשט"ז-1956. * **ועדת עררים:** דחתה את ערעור המבקש, וקבעה כי לא ניתן לקבוע קשר סיבתי בין הקרע בכתף לתאונה, שכן שבר בעצם הבריח אינו פגיעה בכתף, ובהתאם לממצאי הבדיקה והמסמכים שהיו בפניה. 5. **בקשה להבאת ראיות לסתור:** המבקש הגיש בקשה להבאת ראיות לסתור, בטענה שהוועדה התעלמה מבדיקות הדמיה המעידות על נזק משמעותי לכתף, וכי נפל פגם מהותי בהליך. 6. **התנגדות המשיבה (כלל ביטוח):** טענה שהמבקש לא הציג את בדיקות ההדמיה הרלוונטיות לוועדות המל"ל, כי עבר הרפואי בכתף וכי עליו היה להגיש ערעור לבית הדין לעבודה. 7. **החלטת בית משפט השלום:** דחה את הבקשה להבאת ראיות לסתור, בקובעו כי לא נפל פגם מהותי בהליך, וכי המבקש לא הוכיח את טענותיו. **ניתוח משפטי** החלטת בית המשפט המחוזי (כבוד השופטת חדוה וינבאום וולצקי) נסובה סביב השאלה האם יש לאפשר למבקש להציג ראיות חדשות (בעיקר בדיקות הדמיה) שלא הוצגו בפני הוועדות הרפואיות של המל"ל, וזאת במסגרת בקשה להבאת ראיות לסתור. **1. סקירת הפסיקה והכלל בדבר הבאת ראיות לסתור:** השופטת מתבססת על הלכה פסוקה ועקבית בדיני הביטוח הלאומי, לפיה הבאת ראיות לסתור את קביעות המל"ל תינתן רק במקרים חריגים ויוצאי דופן, כאשר קיים צורך ממשי למען עשיית צדק. הפסיקה, כפי שמובאת בהחלטה (בהפניה לע"א 5779/90, רע"א 8908/17, ברע"א 796/19, אבו עליון עודה נ' רותם חברה לביטוח בע"מ, סלע חברה לביטוח בע"מ נ' פתייה), מבחינה בין שני סוגי טעמים מרכזיים שיכולים להצדיק היעתרות לבקשה: * **טעמים משפטיים:** פגם מהותי בהליך שהתקיים בפני המל"ל, כגון תרמית, או פגיעה בעקרונות הצדק הטבעי. * **טעמים עובדתיים כבדי משקל וחדשים:** שינוי מהותי במצב הנפגע לאחר קביעת הנכות, או גילוי נכות נוספת. **2. יישום הכלל על נסיבות המקרה:** השופטת מגיעה למסקנה כי בענייננו, **לא מתקיימים אף לא אחד מהתנאים** המצדיקים מתן היתר להבאת ראיות לסתור. נימוקיה המרכזיים לכך הם: * **מחדל המבקש בהצגת ראיות:** השופטת מדגישה כי המבקש לא הציג לוועדות המל"ל, ובפרט לוועדת ההחמרה ולוועדת הערר, את בדיקות ההדמיה הרלוונטיות (US מיום 14.3.22 ו-US מיום 7.3.23, כפי שטען). הדבר מצביע על כך שהמבקש מנוע מלטעון שהוועדות התעלמו ממסמכים אלו, שכן הם לא עמדו בפניהן. * **היעדר הסבר למחדל:** המבקש לא סיפק הסבר משכנע מדוע לא הציג את המסמכים המדוברים לוועדות המל"ל, או לוועדת הערר. * **העדר פגם מהותי בהליך:** השופטת קובעת, בהתאם לקביעת בית משפט השלום, כי לא נפל פגם מהותי בהליך הוועדות הרפואיות. הוועדות פירטו ונימקו את החלטותיהן בהתבסס על התיעוד הרפואי שהיה מונח בפניהן. * **אי מימוש זכות הערעור לבית הדין לעבודה:** השופטת מציינת כי המבקש לא מימש את זכותו לערער לבית הדין האזורי לעבודה על החלטת ועדת הערר. לו סבר המבקש כי הוועדה התעלמה ממסמכים שהוגשו, הדרך הנכונה הייתה להעלות טענה זו בפני בית הדין לעבודה, ולא להגיש בקשה להבאת ראיות לסתור בהליך אזרחי. אי מימוש זכות זו מחזק את הקביעה כי לא היה בסיס לטענותיו. * **התנהלות כ"זגזוג" בין מסלולים:** השופטת רומזת כי התנהלות המבקש, המבקש כעת להביא ראיות חדשות, עלולה להתפרש כניסיון "לזגזג" בין המסלולים השונים (ועדות המל"ל, מומחי בית המשפט, הליך אזרחי) ו"לעשות מקצה שיפורים" לאחר שטענותיו נדחו. **3. חידוש משפטי אפשרי / הדגשים:** * **הנטל על המבקש:** ההחלטה מדגישה שוב את הנטל הכבד המוטל על כתפי המבקש להוכיח כי התקיימו הנסיבות החריגות המצדיקות הבאת ראיות לסתור. * **חשיבות השלב המוקדם:** ההחלטה מדגימה את החשיבות הקריטית של הצגת כל הראיות הרפואיות הרלוונטיות בפני הוועדות הרפואיות של המל"ל בשלבים המוקדמים. מחדלים בשלב זה עלולים למנוע הצגת ראיות אלו בשלבים מאוחרים יותר, אלא אם יתקיימו נסיבות יוצאות דופן. * **הבחנה בין אי-הסכמה לפגם מהותי:** השופטת מבחינה בין אי-הסכמה עם החלטת המל"ל לבין קיומו של פגם מהותי בהליך. החלטת בית המשפט אינה מהווה ערכאת ערעור על קביעות עובדתיות של ועדות המל"ל, אלא רק במקרים בהם נפלו פגמים בהליך או שהוכחה טענה בדבר עשיית עושר ולא במשפט. **4. סוף דבר:** החלטת בית המשפט המחוזי מבטאת גישה שמרנית ומחמירה בנוגע להבאת ראיות לסתור. היא מדגישה את חשיבות סדרי הדין, את הנטל המוטל על הנפגע להציג את כל ראיותיו בפני הגוף הדן בעניינו (המל"ל), ואת הצורך להוכיח קיומם של פגמים מהותיים בהליך או ראיות חדשות כבדות משקל כדי להיעתר לבקשה להבאת ראיות לסתור. בכך, ההחלטה מחזקת את מעמדן של החלטות הוועדות הרפואיות ואת היעילות של הליכי הביטוח הלאומי. **פסיקת הוצאות:** הטלת הוצאות על המבקש (7,500 ₪) היא ביטוי לעמדת בית המשפט כי בקשתו נדחתה ללא עילה מספקת, וזאת על אף שהמשיבה (כלל ביטוח) היא חברת ביטוח שבהליך הרגיל אין להוצאות אישיות.