ת"א 25932-11-18

תקציר

התובעת, שהייתה אחות במקצועה, תבעה פיצויים לאחר תאונה, בטענה שהליקוי התפקודי שלה לאחר התאונה היה 50%. בית המשפט קבע כי הליקוי התפקודי עקב התאונה עומד על 28%. תקופת אי הכושר לאחר התאונה נקבעה לשישה חודשים. התובעת הייתה זכאית לפיצוי בגין הפסדי שכר, אשר חושבו על בסיס שכרה לפני התאונה. סך הפיצויים שנפסקו, כולל הפסדי השתכרות בעבר ובעתיד, נזקים נוספים בגין כאב וסבל והוצאות רפואיות, עמד על כ-1,775,373 ₪. בית המשפט פסק גם שכר טרחת עורך דין, שנקבע על 15.21% מסך הפיצוי. סכום זה היה אמור להיות משולם בתוך 30 יום מיום מתן פסק הדין, ולאחר מכן יתווספו הצמדה וריבית בהתאם לחוק. בקשות התובעת לפיצוי בגין קידום צפוי, ימי מחלה שלא נוצלו וסיוע של צד ג' נדחו בשל היעדר ראיות אובייקטיביות. ככלל, השופטת צידדה בעיקר בטענות הנתבעת, והתובעת זכתה לפיצוי נמוך משמעותית ממה שדרשה לעצמה.