בג"צ 434/09

תקציר

בתביעה שהוגשה לאחרונה לבית המשפט ביקשו העותרים, חולי מיאלומה נפוצה, לכלול את התרופה הרבימיד בסל שירותי הבריאות הממלכתי, בטענה כי החרגתה פוגעת בזכותם החוקתית לחיים ולשוויון. המקרה דומה מאוד למקרה לוזון, שם נשמעו טענות דומות לגבי תרופה אחרת, ארביטוקס, שנכללה בסופו של דבר בסל. בית המשפט חזר על המסגרת החקיקתית של חוק ביטוח בריאות ממלכתי, שמטרתו לספק שירותי בריאות שוויוניים הממומנים על ידי המדינה במסגרת מגבלות תקציביות. היא הדגישה את תפקידה של ועדת סל התרופות, גוף מגוון האמון על הערכה והמלצה על טכנולוגיות חדשות להכללתה בסל שירותי הבריאות. החלטות הוועדה מונחות על ידי שיקולים שונים, ובהם יעילות, עלות ומספר נהנים, תוך הקפדה על עקרונות הסבירות וההגינות. בית המשפט לא מצא כל פגיעה חוקתית, וציין כי מגבלות תקציביות מחייבות תעדוף, שאינו שקול לאפליה אם ההחלטות מבוססות על קריטריונים סבירים. כמו כן, בית המשפט הכיר בכך שהכללת תרופות מסוימות היא תלוית תקציב וכפופה לשיקולי תקציב שנתיים. למרות שהכיר במצוקתם של העותרים, בית המשפט לא מצא עילה משפטית להתערבות ודחה את העתירה, תוך שהוא מביע תקווה כי דיוני הוועדה העתידיים עשויים לכלול את הרבלמיד. פסק הדין מתיישב עם פסקי דין קודמים, תוך הדגשת הקושי לאזן בין צורכי בריאות הציבור לבין משאבים מוגבלים תוך שמירה על עמדה אי-התערבותית בהחלטות מדיניות בריאות מנהליות.