עת"מ 53181-05-20

תקציר

העותר, שהורשע בבנייה ללא היתר וניתן לו צו הריסה למבנה, ביקש מבית המשפט לעניינים מקומיים הארכת מועד לביצוע הצווים, אך בקשתו נדחתה. לאחר מכן ערער העותר לבית המשפט המחוזי, שגם הוא נדחה. לאחר מכן הגיש העותר עתירה לבית המשפט לעניינים מנהליים, שדחה אף הוא את העתירה, וקבע כי אין לו סמכות לדון בתיק, שכן החלטות בית המשפט הקודמות קבעו מועד ספציפי לביצוע צווי ההריסה, ולא הותירו מקום לשיקול דעתו של מוסד התכנון. תפקידו של בית המשפט לעניינים מנהליים אינו לשמש כערכאת ערעור לבית המשפט לעניינים מקומיים, והיה על העותר ללכת במסלול הפרוצדורלי הפלילי. יתר על כן, פסקי הדין הקודמים נגד העותר היו חלוטים, ולעותר היה די והותר זמן למצוא קרקע חלופית והוא היה האחראי העיקרי לפינוי הקרקע. בית המשפט המליץ למשיבים לתת לעותר שהות של 90 יום לצורך הכנות לפינוי וביצוע צווי ההריסה בעצמו.