תמ"ש 31189-07-16

תקציר

בתביעת גירושין זו, הסכימו בני הזוג לשעבר לחלק את כל הרכוש שנרכש במשותף שווה בשווה, אך בהמשך הגישה התובעת תביעה בה ביקשה לשקלל את חלוקת הרכוש לטובתה. היא טענה כי אין לכלול את קצבת הנכות שלה ואת תשלומי הפיצויים בנכסים המשותפים וכי עליה לקבל יותר ממחצית מיתרת העו"ש בחשבון המשותף, שכן חלק מהכספים שולמו ביתר. הנתבעת, לעומת זאת, ביקשה נתח של 50% מכלל הנכסים, כפי שהוסכם במקור. בית המשפט נדרש להכריע בחלוקת כספי החשבון המשותף, שמקורם בקצבת הנכות של התובע, ובתשלומי הפנסיה של התובע. השופטת קבעה כי יש לראות בכספים בחשבון המשותף, למרות שהופקדו על ידי מעסיקה של התובעת בשל מוגבלותה, ככספים משותפים עד למועד פרידתם של בני הזוג. בית המשפט הורה על חישוב שיקבע את חלקם המדויק של שני בני הזוג, תוך התחשבות ביתרת החוב הנוכחית ובהסכמת התובע להשתמש בכספים לטובת המשפחה. עוד קבעה השופטת כי אין להוציא את תשלומי הפנסיה של התובעת מהנכסים המשותפים ועקבה אחר הצעת בא כוח המומחה כי הנתבעת תהיה זכאית ל-31.8% מתשלומים אלה. בנוסף, התובעת ביקשה חלוקה לא שוויונית של הנכסים על בסיס טענות לאלימות ורכוש מוסתר מצד הנתבעת. עם זאת, השופטת דחתה בקשה זו, בנימוק של חוסר ראיות ואי עמידתה של התובעת בנטל ההוכחה הנדרש בנסיבות מיוחדות אלה. לפיכך, אישר בית המשפט את סעיף החלוקה השווה בהסכם המקורי והורה לתובע לשלם לנתבע 5,000 ₪ שכר טרחת עורך דין. עוד צוין בפסק הדין כי ניתן לפרסם את ההחלטה תוך השמטת פרטים מזהים.